שימו ❤️
כל פעם כשהכתב בפרקים נטוי, סימן שזה זיכרון.
---
העיניים שלי שורפות, אני לא מצליחה לגרום לעצמי להפסיק לבכות. הכל כל כך כואב, ונקודת האור הקטנה שהיתה בקצה המנהרה כבתה. אני מרגישה כאילו אין יותר סיכוי לנסות לתקן את מערכת היחסים שלי ושל ג׳סטין, מרגישה כאילו הפעם הכל סופי.
הטלפון שלי מצלצל, שמה של אימי מופיע על הצג ואני נשטפת הקלה. עם גב כף היד שלי אני מוחה את הדמעות שעל לחיי, ולאחר מכן אני משחררת את ידי השניה ושולחת אל הנייד. אני מחליקה את האצבע שלי על המסך ועונה לשיחה, מצמידה את הטלפון לאוזן שלי.
״אלכס,״ הטון של אימא רשמי ומתנשא.
״אימא,״ אני מתייפחת, וכל שדה הראייה שלי מיטשטש.
״את בוכה?״ היא שואלת המומה.
״אימא אני צריכה אותך,״ אני בוכה לתוך השפופרת.
״איפה את?״ היא שואלת.
״אני לא יודעת, אני כבר ארבעים דקות נוסעת במעגלים.״ אני אבודה ואפשר לשמוע את זה לפי הקול שלי.
״נפרדתם?״ היא קולעת בול, כי זה כבר קרה בעבר שנפרדתי מג׳סטין ורצתי הביתה אל ההורים שלי למרות מערכת היחסים המעורערת שלי ושל אבי. אבא שלי לא רוצה אותי בתוך הבית שלו, הוא טוען שהבכתי את השם הטוב של המשפחה מספיק ודיי. אימא לעומת זאת מקבלת אותי כל פעם מחדש אל בין זרועותיה.
YOU ARE READING
Sicko
Fanfiction״לקחתי את הכדורים ולא כי רציתי, עשיתי את זה בשבילך, כי אני אוהב אותך ולא רוצה לאבד אותך בגלל חוסר שפיות.״ שלוש שנים קודם לכן, ג׳סטין ואלכס איבדו את כל מה שהיה להם. את כל מה שהם בנו, מה שריסק את הזוג לחלוטין. מכאן, אין יותר לאן ליפול. הזוג נמצא במעמ...
