Sicko

פרק 5

חמישי שמחח❤️❤️❤️
--

כל הבועה המדהימה שלי ושל ג׳סטין מתפוצצת קצת אחריי שהוא מסיים יותר ממחצית הבקבוק.

״יכולנו להיות במקום אחר, מאושרים יותר, אם לא היית טיפשה כל כך בגיל העשרה שלך.״ הוא מפוצץ את הבועה, ואני כמעט ונחנקת מעשן הסיגריה שבריאותיי.

״מה?״ אני לוחשת בכאב.

״סתם, מחשבה שעברה בראשי.״ הוא מושך בכתפיו, ואני מיד מתרחקת. אני רוצה לצעוק עליו, כי נמאס לי מהגישה שלו לכל דבר ואני עייפה מחוסר האיזון שלו.

אני נותרת לשבת דוממת, מביטה בים בעיניים עצובות ומקללת אותו בלבי על כך שהיה חייב להרוס לנו את הרגע הקסום.

״מה לא בסדר?״ הוא מביט בי בשאלה.

״כלום.״ אני משקרת.

״אלכס,״ הטון שלו מזהיר.

״אני באוטו.״ אני מושכת את עצמי לעמידה ומתנקה מהחול שנצמד לישבני, לוקחת את הסיגריות שלי והמפתחות של הרכב ומתרחקת ממנו. העצבים שבגופי מעקצצים, ואני נאבקת בדחף שלי לסטור לו. אני מקללת אותו בלבי ומתיישבת במושב הנהג. מוטב שאני אנהג הביתה, כי ג׳סטין שיכור מהתחת.

״מה הסיפור שלך?״ הוא פותח את הדלת בתנופה ומביט בי.

״שום דבר ג׳סטין. אני פשוט עייפה, היה לי יום ארוך ואני רוצה ללכת לישון.״ אני מתחמקת ממנו בתירוץ הקבוע שלי כמו תמיד.

״צאי מהרכב, אני נוהג.״ הוא מודיע לי.

״לא, אתה שיכור מידי.״ אני מציינת.

״שיכור או לא, אני נוהג טוב יותר ממך בכל מצב.״ המילים שלו מכאיבות לי, אני מרגישה כאילו בכוח הוא זורק אותי אחורה. שלוש שנים אחורה, כשהכל נהרס. אני מהדקת את אצבעותיי סביב ההגה, אוזרת כל טיפה של איפוק שקיימת בתוכי. ״צאי מהרכב אלכס.״ הוא חוזר על דבריו.

אני יורה אליו מבט רצחני, אך עם זאת משחררת את ההגה ואת חגורת הבטיחות. אני יוצאת באיטיות מהרכב, דוחפת אותו בכתפי ומקיפה את הרכב. אני מתיישבת במושב שלצד הנהג, וג׳סטין נכנס לרכב אחריי. הוא מעיר את המנוע לחיים, ובתנועה מהירה מסובב את הרכב בחזרה לכביש העפר.

הנסיעה חזרה הביתה מרגישה מהירה יותר, הרדיו מתנגן ברקע ושנינו שוקעים כל אחד במחשבותיו. ג׳סטין לא מנסה לדבר איתי, לא זורק לכיווני שום הערה, ואני מודה לו על כך בלבי.

הוא מחנה את הרכב לצד המדרכה, מול הבניין, ואני הראשונה שמשחררת את חגורת הבטיחות ויוצאת החוצה. אני טורקת אחרי את הדלת.