טאהיונג וג'ימין צעדו להם ברחבה הענקית שהפרידה בין המעונות לבריכה. הם היו לבושים במכנס שחייה שנועד לשיעור שחייה וחולצה לבנה ופשוטה שאחר כך הם יורידו אם הם יבחרו בכך.
הם נכנסו אל מבנה הבריכה, בה כל הבחורים ממעונות א' היו.
חלק מהבחורים ישבו על הספסלים, חלקם עמדו, וחלקם היו בתוך הבריכה.
כאשר טאהיונג וג'ימין נכנסו, ג'אנגקוק שישב על הספסל ליד נאמג'ון וג'ין, נעץ בטאהיונג מבט מופתע ואדיש כאחד, ולאחר מכן מיד הסיט את מבטו והעביר את לשונו על שפתו התחתונה.
טאהיונג שראה את התנועה של ג'אנגקוק עם הלשון, ידע שהקנאה השתלטה עליו. הוא נצמד עוד יותר אל ג'ימין, הוא אהב את הקנאה של ג'אנגקוק יותר מאשר אהב את עצמו.
הוא אהב את הקנאה של ג'אנגקוק כי זה הראה לו את הרכושניות שנובעת מרגש שנקרא האהבה. הוא אהב את המחשבה שג'אנגקוק רכושני כלפיו בגלל שהוא אוהב אותו. למרות שטאהיונג לא ידע אם זאת בדיוק אהבה.
ג'ימין התכוון ללכת אל נאמג'ון וג'ין, אך בגלל שג'אנגקוק היה שם, הוא וטאהיונג ישבו על הספסל, ליד יונגי והוסוק.
לאחר שישבו על הספסל, טאהיונג הסתכל על הבריכה בחשש, היה נראה כאילו משהו מדאיג אותו.
"טאה, הכל בסדר?" שאל ג'ימין בדאגה ונגע בכתפו של טאהיונג, הוא רצה לדעת למה טאהיונג נראה כל כך מודאג.
טאהיונג הפנה את מבטו לכיוונו של ג'ימין והשיב בקול חלוש "אני לא רוצה להשתתף בשיעור היום," פניו האדימו מעט והוא כיווץ את גבותיו בדאגה.
ג'ימין המודאג מיד שאל את טאהיונג "למה? אתה לא מרגיש טוב?" ולאחר מכן שם את ידו על מצחו של טאהיונג כדי לבדוק אם יש לו חום.
טאהיונג מיד הוריד את ידו של ג'ימין ממצחו והשיב "אני מרגיש טוב, זה פשוט ש... אני לא רוצה להוריד חולצה," הוא שיחק באצבעות ידיו, והרכין את ראשו.
ג'ימין התנשף בייאוש ואמר "טאהיונג אתה חייב להתגבר על הביישנות שלך! מאחד שכבר ראה אותך בלי חולצה אני-"
טאהיונג קטע את ג'ימין שדיבר מעט בקול רם ואמר בקול שקט, מתאמץ לא לדבר בקול,"זה לא זה! ואל תצעק! אני פשוט לא רוצה... שג'ונגקוק יראה אותי בלי חולצה," פניו האדימו בשנית, הוא חיכה לתגובתו של ג'ימין, זה נשמע פתטי, אבל הוא פחד מאיך שג'ימין יגיב, אולי הוא יחשוב שהוא פחדן, אולי הוא יחשוב שהוא סתם עושה סיפור גדול משטויות, השניות השקטות האלה עברו להן לאט עבור טאהיונג, ליבו פעם במהירות, ורגלו החלה לרקוע במהירות על הרצפה עד שתשובתו של ג'ימין נשמעה.
"אתה מתבייש מג'ונגקוק?" ג'ימין שאל בתמימות.
טאהיונג הרים את מבטו לעבר ג'ונגקוק כאשר ג'ימין שאל את שאלתו. ג'ונגקוק היה נראה מאוד מרוכז ביונגי, משום מה המבט שלו לא היה מבט שבישר בשורות טובות. טאהיונג נאנח בכבדות והחזיר את מבטו אל ג'ימין התמים, "כן, אני לא אוהב להוריד חולצה בפני אף אחד. אם זה היה תלוי בי, גם אתה לא היית רואה אותי בלי חולצה..." טאהיונג אמר בקול מהיר, בקושי היה אפשר להבין מה הוא אמר. ג'ימין פחות או יותר קלט מה טאהיונג אמר, הוא התבייש בגוף שלו ומבטו אמר לו זאת בבירור.
YOU ARE READING
Criminal ↬ YoonMin
Fanfictionפארק ג'ימין, הוא היה בן של שוטר בעל מעמד. בדרך כלל הוא היה ילד למופת, הוא היה חכם ומוכשר, הוא היה בן מושלם... הוא היה הוא. אך בתור בן של שוטר החיים מצפים ממך ליותר, החיים מאוכזבים ממך ברגע שאתה הולך נגד כל מה שאביך מאמין בו ופועל למענו. פארק ג'ימין...
