"טאה!" ג'ונגקוק צעק כאשר הבחין באהובו נופל על רצפת האבן הכואבת ומחזיק את זרועו שדם החל לכסות את כולה. מבלי לחשוב אפילו לשנייה, הוא מיד התיישב על ברכיו והביט בידו המדממת של טאהיונג. חבריו היו בהלם מהמאורע שקרה לפני רגע, הכדור שנורה ופגע ליד כתפו של טאהיונג השאיר את חותמו ומסביבו כתם של דם. ג'ונגקוק הביט בפניו הכואבות של אהובו, דמעות החלו לזלוג מעיניו, הכאב היה בלתי נסבל. מרחוק, הוא הצליח לשמוע את צעקותיהם של השוטרים לאחר הפיצוץ שהתרחש לפני מספר שניות. הוא ידע שאין להם זמן ושהם חייבים לברוח כמה שיותר מהר. הוא במהירות עזר לטאהיונג כדי שיקום על רגליו, הוא ידע שבזה הרגע אהובו סובל מכאבים אך לא הייתה להם ברירה אלא להמשיך לברוח.
ג'ונגקוק כרך את ידו של אהובו סביב צווארו כדי לתמוך בו. הוא ידע שטאהיונג לא יוכל להחזיק את עצמו עומד ביציבות על האדמה כאשר הדם מזרועו יוצא ללא הפסקה וגורם לבגדיו להתלכלך. טאהיונג הרגיש בכאב בכל מקום בגופו, כל מה שהוא רצה זה לשכב על הרצפה מבלי לעשות כלום, להתמכר לתחושת העייפות וחוסר היציבות שהרגיש בעקבות איבוד דם רב. כל החבורה החלה לרוץ בשנית, הם ניצלו את ההזדמנות שהפיצוץ העסיק את השוטרים וברחו דרך הסמטה ששימשה כקיצור דרך. היא הייתה חשוכה והם בקושי ראו משהו בזמן שעברו בה, אך הם המשיכו לרוץ ללא הפסקה, ג'ין היה בראשם.
"טאה," ג'ונגקוק קרא כאשר הביט בטאהיונג שהחל להיות מעורפל. הוא אחז בסנטרו של אהובו שעיניו היו חצי פקוחות, היה ניתן לראות שהעייפות השתלטה על גופו שהפך לרפוי. "רק עוד קצת," ג'ונגקוק הביט בעיניו של טאהיונג בדאגה, הוא ידע שאהובו לא יוכל להחזיק מעמד עוד זמן רב אבל הוא יכל רק להכניס בו תקווה שהכל יגמר עוד מעט והוא לא יצטרך לסבול כל כך. טאהיונג לא השיב לדבריו של ג'ונגקוק, הוא הביט בו בעייפות והנהן לחיוב.
כאשר ג'ונגקוק הבחין בכך שחבריו מתרחקים מהם הוא החל לרוץ בעודו אוחז בידו של טאהיונג סביב צווארו בחוזקה. הוא הדביק את הפער בינהם כאשר שם לב שהם יצאו מהסמטה והגיעו לשכונה בעלת מראה די זול. הבניינים שם היו ישנים ולא היו שם המון אנשים, למעשה... לא היה אפילו איש אחד ברחוב, שרר שקט מפחיד. הוא התקדם אל עבר חבריו עד שלפתע הרגיש את עצמו נמשך מטה, זה היה טאהיונג שהתמוטט. "טאה!" הוא צעק וגרם לכל חבריו להביט לאחור ולרוץ אל עברו. "טאה, אל תירדם!" ג'ונגקוק ניער בעדינות את אהובו, הוא ניסה להעיר אותו אך לא הצליח. בלית ברירה הוא סטר ללחיו הקרות מהקור ששרר, הוא קיווה שזה מה שיצליח להעיר אותו.
טאהיונג לא התעורר, וג'ונגקוק החליט להרים אותו בסגנון כלה מפני שהיה חייב להמשיך לעקוב אחרי חבריו שהיו בעקבותיו של ג'ין. הוא נעצר כאשר ראה את חבריו עומדים מול בניין ישן שאליו הם נכנסו שניות ספורות לאחר מכן. ג'ין שלא נכנס, הביט בג'ונגקוק שנשא את טאהיונג וסימן לו להזדרז, זה אכן מה שג'ונגקוק עשה. הוא נכנס אל חדר המדרגות של הבניין ועקב אחרי ג'ין שנעל את דלת הכניסה של הבניין.
YOU ARE READING
Criminal ↬ YoonMin
Fanfictionפארק ג'ימין, הוא היה בן של שוטר בעל מעמד. בדרך כלל הוא היה ילד למופת, הוא היה חכם ומוכשר, הוא היה בן מושלם... הוא היה הוא. אך בתור בן של שוטר החיים מצפים ממך ליותר, החיים מאוכזבים ממך ברגע שאתה הולך נגד כל מה שאביך מאמין בו ופועל למענו. פארק ג'ימין...
