דפיקות בדלת נשמעו וגרמו לשלושת הבנים להביט בדלת העץ החומה, מחכים לשמוע את קולו של האדם שאחראי לדפיקות האלו. "כולם לבושים?" נשמע קולה של אישה, הם הניחו שזאת המנהלת. ההגעה שלה הייתה פתאומית, ג'ימין חשב שהיא אולי הגיעה בגלל שהיא יודעת על מה שקרה בינו לבין יונגי. נאמג'ון ענה למנהלת בחיוב ולאחר מכן הדלת נפתחה והמנהלת נקבה בשמו של ג'ימין.
חוסר הביטחון כבר החל למלא את כל גופו, מבטה של המנהלת לא היה ניתן לקריאה ולכן ג'ימין לא ידע למה היא חיפשה דווקא אותו. בעוד הוא עסוק במחשבותיו, הוא הבחין שג'ין ונאמג'ון יצאו מהחדר בעקבות בקשת המנהלת. הוא נשאר לשבת על מיטתו ועיניו נפערו כשראה אדם בעל מדי משטרה כחולים, אביו.
"אתה נמצא בפנימייה הזאת רק כמה ימים וכבר הלכת מכות עם הבחורים כאן?" אביו שאל בטון לא ברור. הוא סגר את דלת החדר לאחר שהמנהלת השאירה אותם לבד כדי לתת להם פרטיות ולאחר מכן אחז בחוזקה בכיסא העץ שהונח ליד שולחן הכתיבה והניח אותו מול מיטתו של בנו. הוא ישב על הכיסא והביט בפניו המופתעות של בנו, באפו האדום ובשפתיו הגדולות שהיו חתומות.
הוא שלח את ידו אל אפו של בנו, תחילה שם את ידיו על לחיו ומלטף אותה, יודע שאפו של בנו ודאי כואב ולכן רצה להקל על הכאב. "מה אתה רוצה?" ג'ימין שאל כאשר כיווץ את גבותיו והדף את ידו של אביו, לא רוצה שיגע בו. אביו נאנח והביט בו, הוא אמר שהוא הגיע לפנימייה רק כדי לדבר איתו וכדי להציע לו לצאת מכאן, אך ג'ימין התעצבן ממה שאמר, הוא הרי לא רצה לעזור לו כאשר ביקש באותו יום בטלפון, הוא רק צעק עליו. הוא לא הבין מה השתנה הפעם שגרם לאביו להציע לו לצאת מהמקום הארור הזה.
אביו הסביר לו שכל מה שאמר היה מפני שבתור שוטר הוא נורא התבייש בעובדה שהבן שלו הוכר כעבריין. בתור מישהו בעל תפקיד חשוב מאוד במשטרה, זה בייש אותו וגרם לתפקידו להיפגע מעט בגלל בנו. ג'ימין ידע שרק התפקיד של אביו מעניין אותו, ג'ימין הרגיש שלא באמת אכפת לאביו ממנו, אכפת לו רק מהתדמית שלו ומכבודו. "אכפת לך רק מעצמך," ג'ימין אמר לפתע, גורם לאביו להביט בו ולליבו להתכווץ.
אביו של ג'ימין אהב אותו בכל ליבו, זה הבן שלו, הוא יעשה הכל כדי שיהיה לו טוב, ליבו כאב כאשר בנו לא הרגיש את האהבה והדאגה שלו כלפיו "ג'ימיני, אני עושה את הכל בשבילך, אתה לא אמור להיות עבריין, יש לך הכל," הוא ליטף את שיערו הבלונדיני של בנו והביט בעיניו הכהות, הוא נאנח שוב כאשר ג'ימין התרחק ממנו מעט וגרם למרחק בינהם לגדול.
ליבו של ג'ימין מעט נפגע ממילותיו של אביו, הכאיב לו שאביו מחשיב אותו כעבריין. הוא עשה מעשה קונדס עם חבריו, הוא היה בטוח במאה אחוזים שאביו גם עבר על החוק כשהיה נער, וכאשר אמר לו זאת אביו רק שינה את הנושא וחיזק את העובדה שעבירה על החוק נקראת עבריינות.
לאחר כמה דקות שהדממה שררה בחדר, וג'ימין השפיל את ראשו והביט על הרצפה, אביו פתח את פיו ובישר לג'ימין שהיום הוא יצא מהמקום הזה, ג'ימין מיד הרים את ראשו והסתכל על אביו בבלבול. לפני שיכל בכלל להגיב, אביו פקד עליו לארוז את כל חפציו ולבוא איתו. הוא היה מבולבל ולא ידע איך להגיב, אביו בזמן הזה יצא מחדרו ואמר שיחכה לו בחוץ, ג'ימין מיד קם ממיטתו וניסה להשיג את אביו, הוא רצה לומר לו משהו.
YOU ARE READING
Criminal ↬ YoonMin
Fanfictionפארק ג'ימין, הוא היה בן של שוטר בעל מעמד. בדרך כלל הוא היה ילד למופת, הוא היה חכם ומוכשר, הוא היה בן מושלם... הוא היה הוא. אך בתור בן של שוטר החיים מצפים ממך ליותר, החיים מאוכזבים ממך ברגע שאתה הולך נגד כל מה שאביך מאמין בו ופועל למענו. פארק ג'ימין...
