כעבור שלושה ימים...
הוסוק ניגש אל חדרו של חברו הטוב יונגי, הוא ניחש שיונגי שוב החליט להבריז מכל השיעורים שהיו לו במערכת היום... הוא ידע שאין לו את הסבלנות הזאת לשבת בכיתה עם עוד עשרים תלמידים וללמוד על מאפייני מלחמת העולם השנייה או איך להוכיח במתמטיקה... לאחרונה, הוסוק הרגיש שיונגי מרחיק את עצמו מכולם. יונגי לא אהב אף אחד, לפעמים גם לא את החברים שלו; אבל הוא ידע שמשהו קורה בתוך יונגי, הוא לא יכל להיות וירוס כדי להיכנס אל תוך גופו של יונגי ולברר מה עובר עליו.
הוא מצמץ כמה פעמים כשעמד מול הדלת הסגורה שעליה ניצב שלט "לא להיכנס", אך הוא דפק כמה פעמים והוריד את ידו חזרה אל צד גופו. עברו כמה דקות והוא לא שמע אף צליל מכיוון חדרו של יונגי, הוא הרים את ידו ודפק שוב כמה פעמים עד ששמע כמה צעדים עצבניים אל עבר הדלת והוא לקח צעד אחורה. "מה?" יונגי אמר בזעף כששיערו פרוע ועל גופו חולצה ובוקסר בלבד. הוסוק סרק את יונגי, הוא היה נראה כאחד שקם הרגע משינה, זה היה אופייני לו. הוסוק לא התפלא כל כך שהוא זועף בשעה הזאת של היום, הוא תמיד היה זועף... הוא שנא שמפריעים לו לישון.
"באתי לראות איפה אתה, למה לא הגעת היום? אתה רוצה לעשות לעצמך חיים קשים?" הוסוק דחף את יונגי הצידה ונכנס אל תוך החדר המבולגן שהיה חנוק. הוא ניגש אל החלונות שתריסיהם היו מוגפים ופתח אותם כדי לאוורר את החדר שהיה חם כמו הגיהנום בכבודו ובעצמו. "למה אתה כל הזמן ישן? תזיז את עצמך קצת! תפסיק להיות ככה! תתאפס על עצמך יונגי!" הוא נזף בחברו שהתיישב על המיטה ועצם את עיניו, חצי מקשיב לו וחצי לא.
יונגי העייף לא טרח לפקוח את עיניו בשביל להביט בהוסוק שנזף בו. הוא הרגיש איך חוסר הסבלנות משתלטת עליו, הוא רק רוצה לבעוט בהוסוק מהחדר שלו כדי שיחזור לישון... כדי שיחזור למקום שבו המציאות האמיתית לא רודפת אותו. "מה אתה רוצה הוסוק? תפסיק לדחוף את האף שלך לכל מקום!" הוא אמר בטון גבוה יחסית לבן אדם שקם משנתו. הוא היה נחוש לחזור לישון, להתכסות בשמיכה בחדר חשוך ואפל שיחנוק אותו עד שימצא את עצמו משחד את הדלתות לעבר גן עדן.
הוסוק הביט ביונגי בכעס, הוא שנא את האדישות של יונגי למציאות הזאת. הוא התעצבן מכך שיונגי לא עוזר לעצמו, ועוד יותר מכך שיונגי אומר לו דברים נוראים כמו שאמר עכשיו. "אתה כל כך מעצבן! אני דואג לך ואתה מעיף אותי! אתה כל כך כפוי טובה מזדיין!" הוא הרים את קולו על יונגי, וזה פקח את עיניו במהירות והתרומם על רגליו כמו סופה, הוא הצמיד את הוסוק אל הקיר בחוזקה ואחז בצווארו.
"תגיד לי מה שאתה רוצה הוסוק, אבל בחיים אל תגיד שאני כפוי טובה!" הוא אמר בקול נמוך ומאיים, חונק את צווארו של הוסוק וזה הרגיש כאילו אוזל לו החמצן ככל שנאבק להדוף את יונגי לאחור. הוסוק ניסה למצוא דרכי מילוט מזרועותיו של יונגי העצבני, ויונגי רק הביט בו במבט חודר ומאיים כשבסופו של דבר הוא שיחרר אותו והוסוק נפל על הרצפה כשהוא מכניס אוויר לתוכו. "עכשיו תעוף מכאן!" הוא הוסיף וסימן להוסוק לצאת מחדרו. הוסוק התרומם על רגליו ומיהר לצאת מהחדר החנוק.
YOU ARE READING
Criminal ↬ YoonMin
Fanfictionפארק ג'ימין, הוא היה בן של שוטר בעל מעמד. בדרך כלל הוא היה ילד למופת, הוא היה חכם ומוכשר, הוא היה בן מושלם... הוא היה הוא. אך בתור בן של שוטר החיים מצפים ממך ליותר, החיים מאוכזבים ממך ברגע שאתה הולך נגד כל מה שאביך מאמין בו ופועל למענו. פארק ג'ימין...
