ג'ימין היה בחדר האוכל שהיה עמוס בתלמידים שאכלו את ארוחת הצהריים שלהם. הוא עבר ליד השולחנות שסביבם ישבו תלמידים מהמעונות האחרים, ודיברו בינהם.
הוא צעד ישר אל העמדה של האוכל, לקח מגש ובו היו צלחת וכוס זכוכית.
הוא החל לשים בצלחתו ביבימבאפ שהיה תבשיל של בשר, ירקות ואורז. הצלחת שלו לא הייתה מלאה, אך גם לא הייתה חסרה, הייתה בה כמות אוכל סבירה.
"זה מה שאתה לוקח?" נשמע לפתע קול של בחור, קול מוכר. ג'ימין הפנה את מבטו ופגש בבחור שלמד בכיתה שלו, את קים הון מין, אותו אחד שחייך אליו חיוך שלו לא היה פירוש.
ג'ימין הרהר אם להתייחס אל אותו הבחור או להתעלם ממנו, הוא בחר לענות לו; "כן, אני לא כל כך רעב.." הוא אמר בקול חלש, והחזיר את הכף למקומה, ובכך סיים את השיחה הקצרה עם הון מין.
"גם אתה מפריד את הירקות מהאורז ואז שם את הביצה על האורז?" הון מין שאל לפתע לאחר כמה שניות של שקט, ברגע שהסתכל במגש של ג'ימין והבחין בצלחתו שאוכל רב לא היה בה.
עיניו של ג'ימין נפערו ברגע ששמע את שאלתו של הון מין, הוא הופתע ממנו, הוא הופתע מהעובדה שהוא לא היחידי שעושה את זה; מפריד את הירקות מהאורז ואז שם את הביצה על האורז.
"כן! זה כל כך מעצבן שהירקות מרטיבים את האורז ואז לבשר יש טעם מוזר, אני באמת מעדיף את הביצה עם האורז," ג'ימין ענה במהירות, וחייך חיוך גדול, הוא שמח שסוף סוף היה מישהו שהזדהה איתו. זה הצחיק אותו שהדבר שעליו הם דיברו היה אוכל.
הון מין מיד הסכים עם דבריו של ג'ימין "כן! זה כל כך מעצבן, האורז נהיה רך מדי וכל המיצים נהיים בטעם של האורז."
ג'ימין הנהן בתור סימן להבנה וחייך חיוך קטן, הצחיק אותו שהם הצליחו לפתח שיחה על אוכל. "אתה היית בכיתה איתי בבוקר, נכון?" הוא שאל לפתע את הון מין.
"כן, עברתי מהבניין השני." הון מין השיב וחייך.
ג'ימין כתגובה חייך אליו בחזרה ולאחר מכן סרק את חדר האוכל עד שמצא את השולחן שבו כל חבריו יושבים. "אתה נחמד, אתה רוצה לשבת איתנו?" ג'ימין הציע בנחמדות והון מין הסכים.
הם צעדו ביחד, אחד לצד השני כשהם ממשיכים לצחוק בקולניות ובידיהם מגשי האוכל שלהם שסודרו בדרך שרק הם אהבו. ג'ימין נעמד ליד השולחן שבו חבריו ישבו והניח את המגש על השטח המוצק. "תכירו, זה הון מין והוא עבר מהבניין השני לשלנו," אמר ג'ימין כאשר התיישב על אחד הכיסאות וסימן להון מין להתיישב לידו כאשר חיוך קטן התנוסס על החלק התחתון של פרצופו. הון מין שחזותו הקשוחה קצת הרתיעה אנשים, התיישב במהירות על הכיסא וסרק את השולחן.
"הון מין? שמעתי עלייך... עשית הרבה צרות למורים מהבניין השני," אמר ג'אנגקוק כאשר ליטף את ראשו של טאהיונג שנשען על החזה שלו. ג'אנגקוק גרם להון מין לחייך ואז לפרוץ בצחוק קולי שנכנס אל אוזניהם של יושבי השולחן. נאמג'ון עיקם את פניו כאשר סרק את הבחור עם השיער הירוק, הוא לא אהב אותו... הוא אפילו לא התאמץ לחבב אותו.
YOU ARE READING
Criminal ↬ YoonMin
Fanfictionפארק ג'ימין, הוא היה בן של שוטר בעל מעמד. בדרך כלל הוא היה ילד למופת, הוא היה חכם ומוכשר, הוא היה בן מושלם... הוא היה הוא. אך בתור בן של שוטר החיים מצפים ממך ליותר, החיים מאוכזבים ממך ברגע שאתה הולך נגד כל מה שאביך מאמין בו ופועל למענו. פארק ג'ימין...
