Song: Remember This-NF
10.10.2017 יום שלישי-9:00 בבוקר.
עמדתי עם ג'ונג קוואן במגרש הספורט כאשר צפינו ביחד בקבוצת הריצה מבצעת חימום עם המאמן לפני שהם יתחילו לעשות תחרויות ריצה ביניהם שיועדו לאמן אותם להיות המהירים ביותר שאפשר, שיועדו ללמד אותם לנשום נכון כדי שלא יגמר להם האוויר באמצע הריצה וכך הם לא יתעייפו מהר יותר. ג'ונג קוואן משום מה היה נראה מעט רגיש היום, הוא לבש קפוצ'ון רחב בצבע שחור ומכנס ג'ינס שהיה נורא צמוד על עור הרגליים שלו. שיערו התארך טיפה והיה ארוך יותר ממה שהיה לו עוד קודם. הוא היה נראה נשי יותר ממה שהיה אי פעם, הוא היה מוזר ומעט חיוור. "מה קרה לך?" שאלתי אותו בעוד שהבטתי על הסטופר שבשעוני ושמתי את ידי על מותני. ג'ונג קוואן נאנח מעט וחיבק את גופו. המראה הנשי שלו, היה יפה גם כשהיה מכוסה בשכבה עבה של בד. הוא היה רזה, אבל משהו בו השתנה.
"אני התחלתי לקחת הורמונים לפני שבוע... " הוא מלמל וקולו היה קצת גבוה מהרגיל. הבטתי בו בכיווץ עיניים, לא הבנתי כל כך למה גורמים ההורמונים, על מה הם משפיעים בדיוק. אבל נראה כאילו הם משנים את גופו לחלוטין. "התחילו להתפתח לי הפטמות וגם החזה שלי התנפח מעט, השיער שלי החל להתארך יותר. זה קצת גורם לי להיות רגיש יותר בעור," הוא הוסיף והביט בי בעיניו היפות. ידעתי על התוכנית שלו לעשות ניתוח לשינוי מין כאשר יגיע לגיל המתאים, אבל לא הכרתי את התהליך הדרוש לזה. כאשר הסתכלתי עליו במבט ממושך יותר, יכולתי להסכים עם העובדה שהוא יהיה אישה יפה מאוד. גם בתור בן הוא דמה לבחורה, הוא היה יפה יותר מכל בחורה שנולדה ככזאת.
"מה ההורמונים נועדו לעשות?" התעניינתי בכך. הוא נראה מאוד שמח בכך שאני מתעניין במה שעובר עליו, במה שהוא רוצה לעשות. פניו הוארו, היה נחמד לדעת שיש מישהו שיקשיב לך… שיתעניין בך ובמה שאתה רוצה לעשות. ג'ונג קוואן בהחלט הפך להיות סוג של חבר שלי שאני יכול לדבר איתו במהלך הזמן הזה. הרי, כבר ידעתי עליו כמעט הכל.
ג'ונג קוואן התמהמה מעט והביט על קבוצת הריצה כשעיניו איתרו דמות אחת שעליה רצה להביט. עקבתי עם עיניי אחרי המקום שעליו הוא הביט, אישוניי קלטו את טאה לי שהתאמן וסרט קפטן הודבק סביב שריר ידו הגדול. יכולתי להבין מה הוא מצא בו, אבל הייתי עצוב בשבילו שבחר להתאהב דווקא בבחור קשה כמו טאה לי. נאנחתי בכבדות וחיכיתי שיענה לי. "ההורמונים שאני לוקח מפתחים את השדיים שלי כפי שאמור להיות אצל בנות… עכשיו זה דיי בתהליך. בנוסף זה גורם לשיער שלי לצמוח מהר יותר," הוא לא היה נראה מאושר ממה שאמר וזה גרם לי לרצות לגרום לו לחייך טיפה. לא אהבתי לראות אנשים עצובים, זה גרם לי להרגיש את הכאב שלהם למרות שהיו לי כאבים משל עצמי. פניו הנשיות של ג'ונג קוואן הזכירו לי נערה שנלקחה ממנה התמימות.
"ההורים שלך יודעים מזה?" שאלתי אותו בקול עמוק כאשר ההכרה חדרה לראשי. הרי הורמונים ניתנים אך ורק באישור ההורים בלבד, אין סיכוי שיכל לקחת אותם לבדו. ג'ונג קוואן קרע את מבטו מהבחור שבו היה מאוהב לעברי והסתכל עליי בעיניו הגדולות שתום יפהפה נראה בהן. לרגע חששתי שיכעס עליי בגלל השאלה שלי, אך הוא רק משך בכתפיו והקדיר את פרצופו.
YOU ARE READING
Broken Tomorrow ↬ TaeKook
Fanfic"אנחנו ניפגש שוב, ביום הראשון של האביב..." טאהיונג בחיים לא חשבתי שיעזבו אותי לבדי ביום שבו התינוקות שלנו יוולדו. בחיים לא חשבתי שהוא יעזוב אותי לבדי כדי להתמודד לבד עם החיים שבנינו ביחד. חשבתי שהוא היה שלי, חשבתי שהוא יהיה לנצח שלי. מצאתי את עצמי מ...