Bonus Chapter Part A-Jimin

1.4K 128 112
                                    

Song: Wicked-Boy Epic

אוקיי, אז זה פרק בונוס והוא קורה במקביל לעלילה של טאהקוק, כלומר שכדי להבין את הפרק צריך לחזור לפרק 8. פרק שמונה מתרחש בתאריך שכתוב בפרק הנוכחי, והפרק הנוכחי הוא סוג של המשך לפרק שמונה אבל מנקודת המבט של ג'ימין וזה קו העלילה של יונמין.

6.10.2017 יום שישי-13:00 בצהריים.

ליבי פעם בחוזקה כאשר יצאתי מביתו של טאהיונג וצעדתי בשביל השבור שבסופו החנתי את הריינג' רובר המפואר שיונגי קנה לי לכבוד יום הולדתי העשרים ותשע בשנה שעברה. הרגשתי נסער, בתוך תוכי התחוללה לה סערת רגשות… מעין טורנדו שעתיד לפגוש בהר ולהחריב אותו. היה לי קשה להתאפס על עצמי ולהירגע מהכעס ששלט בי, זה הרגיז אותי כל כך שידעתי את האמת הזאת ולא יכולתי להודות בה.

פתחתי את הדלת השחורה של הריינג' רובר שהייתה חמימה בגלל מזג האוויר בחוץ ונכנסתי אל תוכה בפזיזות. התנעתי את המכונית ובבת אחת יצאתי מהחנייה לעבר הכביש העמוס. הייתי כל כך נחוש, רציתי משהו במשך כל כך הרבה זמן והיום סוף סוף הייתי נחוש להשיגו. הייתי בחור בן שלושים שנשוי לגבר, לא יכולתי להביא ילדים משלי לעולם; יונגי עבד קשה מדי בחברה שלו עד שכמעט ולא היה איתי במשך הימים, לא משנה כמה ניסה להשתפר בימים האחרונים, זה אף פעם לא הספיק. אומנם היה לי גן ילדים משל עצמי, שבו אהבתי כל ילד וילדה שם, אך תמיד חשקתי במשהו אישי… במשהו שהוא יהיה שלי לנצח. לא יכולתי לגדל ילדים של אחרים לתמיד, רציתי את הדבר האמיתי ויונגי לא היה מוכן לתת לי אותו.

לא משנה כמה אהבתי את יונגי, הרגשתי בודד כאשר הוא בעבודה שלו. נכון, הוא עבד קשה מדי כדי לתת לי את מה שרציתי, אבל אהבתי אליו הייתה ועדיין כל כך קיצונית עד שאני מוכן למות למענו. שנאתי להיות בלעדיו, שנאתי שהוא לא איתי אבל לא היה לי מה לעשות עם השנאה הזאת. המציאות לא נתנה לו להיות איתי לאורך כל היום ולאורך כל הלילה, רציתי אותו לעצמי בלבד. הוא לא יכל לצפות שאהיה לבדי בכל הזמן הזה שהוא עובד, שנשכב ואז אסלח לו על שחזר מאוחר מדי מהעבודה.

לא משנה כמה פעמים היה נראה שאהבתינו תעלם עם השנים בגלל השנים הרבות שבהם היינו ביחד… ליבי עדיין פעם למענו כמו בפעם הראשונה שבה נפגשנו. הוא היה אהבת הנעורים הראשונה שלי, והראשון שאיתו הצהרתי שאני הומו גאה. יונגי הבטיח לי שתמיד נהיה ביחד; הוא נתן לי כל דבר שרק רציתי, כל אשר ליבי חפץ בו, הוא העניק לי אותו באותו הרגע שבו ביקשתי את הדבר הזה. הדבר היחידי שרציתי והוא לא העניק לי אותו… היה ילד. לא משנה כמה ביקשתי וכמה התחננתי, הוא לא הסכים לאמץ איתי ילד.

נהגתי לאורך הכבישים כשבראשי אני מתייעץ עם עצמי מה אני עומד להגיד לו, תכננתי את המשפטים ותמיד שיניתי בסופו של דבר. לא יכולתי להרגיע את המהירות שבה ליבי פעם, נשמתי בכבדות ככל שהתקרבתי אל מקום עבודתו, אל הבניינים הגבוהים והמרשימים שהקים לבדו. בליבי היה לו החשש להפריע ליונגי בעבודתו, הוא שנא שמפריעים לו באמצע ואף פיטר כמה עובדים בגלל הדבר הזה. אבל הייתי בעלו… הוא לא יכל לעשות לי שום דבר, קיוויתי בתוך תוכי שלא יכעס עליי.

Broken Tomorrow ↬ TaeKookWhere stories live. Discover now