Song: Judgment Day-Stealth
19.10.2017 יום חמישי-19:58 בערב.
פתחתי את דלת הבית ואל מולי נגלה ג'ונגקוק המחויך. עיניי נתקעו על הדמות הזאת שחייכה אל ילדינו המשותפים. הוא גרם לחמימות להתפשט בבטני התחתונה. הייתי מופתע שמאז אותו היום, במשך שבוע הוא החזיר את התאומים בשעה המדויקת. זה גרם לי להיות שליו, זה גרם לי להעריך אותו מעט. אשמה כרסמה בי על מה שאמרתי לו שבוע שעבר. לא התכוונתי לרדת כל כך נמוך, לא הייתי בן אדם שפוגע באחרים בגלל שהוא עצמו פגוע. לא התכוונתי, אבל קיוויתי שלא שמר לי על זה טינה. הוא החזיק בידו את האן סו ואחז בידו השנייה את ידו של ג'ה היון שרץ במהירות אל רגליי. הילד הקטן היה נראה נמרץ ואחז בין ידיו בצעצוע שהיה מעט גדול למה שהוא ידיו הזעירות יכלו להכיל. "אבא!" הוא קרא בקולו הילדותי. "תראה מה אבא קנה לנו!" הוא קפץ על רגליו והציג בפניי את הרובוט צעצוע החדש שקיבל. חייכתי אליו באהבה וליטפתי את ראשו, זה גרם לי להרים את ראשי לעבר ג'ונגקוק שהביט בי במבט שלא יכולתי לפענח. סרקתי את פניו היפות, לפעמים תהיתי לעצמי מה היה קורה אם לא היה עוזב.
"זה יפה מאוד היוני. היה לכם כיף לבלות עם אבא?" התכופפתי לעברו וליטפתי את הלחי שלו. ג'ה היון חיבק את צווארי והתלהב מהצעצוע החדש שלו ושל האן סו. הבנתי שג'ונגקוק קלט את העובדה שהם אהבו לחלוק צעצועים זה עם זה, להיות מאוחדים בכל דבר אפשרי. ליבי התחמם בגלל ההתלהבות של ג'ה היון מהצעצוע שקיבל, אהבתי לראות את הילדותיות שלו… כאילו לא היו לו צרות בחיים. אהבתי לצפות בו.
"כן!" הוא המשיך לקפץ ולצעוק. הוא גרם לי לצחוק בגלל התמימות הילדותית שהייתה בו. הוא לא הכיר את העולם האמיתי, קיוויתי שבחיים לא יכיר. "אבא לקח אותנו לפארק והרבה אימהות רצו לשחק איתנו גם!" המילים האלו גרמו לי להרים את ראשי במהירות אל בעלי, הרגשתי איך הלב שלי נצבט מהקנאה הזאת שחשתי. ג'ונגקוק רק הביט בי וחייך. החיוך היפה שלו גרם לחמימות להתפשט בכל רחבי גופי ומעט סומק עלה לחיי. ג'ה היון לא היה מודע לכך שהמילים שלו גרמו לי מעט להתעצב, בגלל שג'ונגקוק היה אומנם בעלי, אבל לא היינו ביחד. לא יכולתי להמשיך הלאה גם אחרי שעזב וגם אחרי שחזר. הוא תמיד נחקק בליבי, אבל לא יכולתי לסלוח. בלעתי את רוקי והחזרתי את עיניי אל הילד הקטן שלי.
"אני שמח היוני," חיבקתי את גופו הזעיר בחוזקה ונישקתי את ראשו. צפיתי בג'ונגקוק מוריד את האן סו, לא לפני שנשק לשפתיו ותפח בישבנו הקטנטן. זה גרם להאן סו שהיה ביישן כל כך, לחייך ולצחוק צחוק תינוקי. לא ידעתי למה ליבי נמס מהמחזה הזה, זה גרם לי לחייך חיוך קטן ונעים. אהבתי לראות שהאן סו נפתח לאט לאט מאז שג'ונגקוק חזר לחייו. שנים שהילד הזה היה שקט ומופנם ובין לילה הכל השתנה. שחררתי את ג'ה היון מאחיזתי, פרעתי מעט את שיערו והעברתי את ידי על גבו. "קדימה בנים, תלכו להתכונן למקלחות… אני תכף מגיע," אמרתי להם בעדינות. האן סו התקרב אליי וחיבק את רגלי, ליטפתי את שיערו השחור וזה נמשך על ידי אחיו במהירות לעבר החדר.
YOU ARE READING
Broken Tomorrow ↬ TaeKook
Fanfic"אנחנו ניפגש שוב, ביום הראשון של האביב..." טאהיונג בחיים לא חשבתי שיעזבו אותי לבדי ביום שבו התינוקות שלנו יוולדו. בחיים לא חשבתי שהוא יעזוב אותי לבדי כדי להתמודד לבד עם החיים שבנינו ביחד. חשבתי שהוא היה שלי, חשבתי שהוא יהיה לנצח שלי. מצאתי את עצמי מ...
