וזה היה
די כואב,
להיכנס
לכרכרה מספר 7
שלוקחת את החיים
אל הגיהנום
ביחד
עם כל המתים
מזמרים
מן שיר כזה,
שיר עמוק
שנקרא
"לחיות בכפייה"
וזה די
עצוב
להם
שהגוף
נשאר
בעולם,
כי הם לפתע
מרגישים
מן ריקנות
נפלאה
אך הגוף שלהם
לא מרגיש
שום תחושה,
הוא הולך
בלי לראות
ועושה
כל מה
שבני אדם עושים,
אך הוא גוף מזוייף
לא גוף אמיתי
שאוכל
ושותה
וישן
בלילות
זה גוף מת
והכי חי שיש,
מטייל
בליל אפלולי
וקריר,
והירח
מאיר
על
ליל החיים
או בעצם
על המתים,
המתים
הכי חיים
שאי פעם
אכיר
ואיזה כיף
להיות
מתים-חיים
המובלים
אל השאול
בכרכרה מספר 7
הכרכרה
הטובה ביותר
עבור החיים
מדברים
בלי מילים
ושרים
מבעד
לדמעות
ומישהו פעם
נסע שם
וסיפר
על מקום
זוועתי,
אולי הרגתי
אותו
ואולי בעצם
הוא
היה
אני.
מה זה? לא ידוע.
תשאלו את המוח שלי.Genesis-the lamia
השיר והלהקה הזאת, פשוט מלאכיים. לא יודעת להסביר.אני אוהבת לאמיות ואת כל יצורי המיתולוגיות ^^
YOU ARE READING
החולניות שבי רוקדת
Poetryלא מרגישה צורך לכתוב משהו מיוחד, רק חלקים מהמוח שלי מועברים במילים אם בא לכם להציץ לתוכו, גו פור איט.