ליצן
עומד
בפינה
של
החדר,
לא אסתובב
בשביל
לכתוב
רעיון
או שניים
צריך
להקריב
הרבה
הוא עומד לו
שם,
בין
קיר אחד
לקיר שני,
זווית
שיוצרת
תשעים
מעלות
ומשהו בזה
כל כך
חולני
אולי
זה החיוך
המשוחק
הזה
תפסיק
לצחוק,
בבקשה!
זה כואב לי
בעיקר
בנשמה
אולי
תיבת
הצחוק שלו
התחרפנה
לגמרי
ואני לא
נוהגת
להתחנן,
וגם לי
יש
את השריטות
שלי
אבל
זו
הגדולה
ביותר
בבקשה,
תחזור
לקרקס!
תיעלם
מהחיים שלי
מוקיון
אכזר
ודי נמאס
ללחוש
כל לילה,
להעלים
את הפחדים,
ולסתום
את האוזניים,
ולעצום
את העיינים,
אולי
אם החושים
YOU ARE READING
החולניות שבי רוקדת
Poetryלא מרגישה צורך לכתוב משהו מיוחד, רק חלקים מהמוח שלי מועברים במילים אם בא לכם להציץ לתוכו, גו פור איט.
