החולניות שבי רוקדת

מיסטיקה רפואית

והגוף שלי

שולח למוח

אימייל,

של כדורי ענק

מחוספסים

מכאיבים לי בנסיעתם

בשבילי

הנוירונים

גדלים,

וגדלים

וגדלים

והמתמטיקה שבזה

לא מסתדרת לי

וזה מכאיב

ודואב כל כך

ואני רק מחיילת

שיהפכו חלקים

ויקטנו,

ויקטנו,

ויקטנו,

הזיעה נוטפת מגופי

מפלים

שנאגרים

בתוך כאבי

והדיכאון

בורח

למרחקים

הרחק

לעמק

הלא נודע

הוא מפחד

כל כך

מכאב,

חבל

שהוא המקור

והמוות

הוא מקור

הזרם

אם הוא לא קיים-

אין את המניע

הוא מניע את

האלקטרונים

הארורים האלו

הנוטים להיקרא-"רגשות",

במעגל החשמלי

הזה שנקרא

"מיסטיקה רפואית"

הוא מורכב מהמוות

שהוא מקור הזרם

ומאלפי שאיפות בדרך

וממפסק אחד, צמוד אל המוות

כל כך קרובים

שהם מתחכחים אחד בשני

ואם המפסק נפתח, כל השאיפות נידפות

יש בזה משהו כל כך אכזרי ופנומנלי בו-זמנית,

כשאתה מתחנן לכדורים חלקים,

אבל רק אתה מבין את עומק הכאב

כשהכדורים מחוספסים

וכשתספר לאמא או לאבא

על הכדורים המאיימים,

הם יעקמו פנים,

ויביאו לך סמים

אבל רק כעת התחלת

להבין את החיים

אולי הוא מנסה לומר לי משהו, אולי

זה נקרא;

"תופעת האנשים

החיים"

המוח שלי שולח לי אימייל,

ממתי מוחות שולחים אימייל?

אומנות

המוות

מדהימה אותי

כל פעם מחדש

החשבונייה

כבר

השתגעה

ממזמן.

קטע מוזר ביותר בעל משמעות מאוד גדולה בשבילי. כתבתי אותו בזמן שהייתי ממש חולה וזה סוג של מאחד את כל מה שאני מרגישה כשאני חולה. ובנוסף, שילבתי את הידע שלי על מעגל חשמלי ויצא משהו... נחמד(?)

תגידו לי מה אתם חושבים (חשוב) ואני אהיה פעילה יותר במהלך פסח.

כן, מטאליקה. בין הלהקות הכי האהובות עליי. (והכי מוכרות) תגידו לי מי מכם מכיר אותם ^-^

חג שמח וחופשה נעימה לכולכם!