לא מה שהיום

פרק 1: העבודה

2020:

״את רוצה לאכול משהו?״
קארין שאלה אותי וראיתי בעיניה את הרצון שאסרב.
״לא, אני שבעה״
אמרתי בחיוך והיא הנהנה לחיוב והובילה אותי לחדר שלה.
״אני הייתי היום כל כך קרובה לצעוק על שירן״
היא התחילה לספר ולדבר על המון בנות בכיתה שלנו, לרכל ולרכל.

״ואז רועי, פשוט כמו מלך צעק והשתיק אותם״
ורק כשאמרה את השם שלו, הקשבתי לה, כי השם שלו תמיד מבצבץ לי באוזן והלב מתחיל לדפוק.
״הוא ממש אומר את האמת. מצחיק שפעם היה לכם קטע״
היא אמרה בגיחוך מזלזל ואני חייכתי.
״כן, באמת מוזר״
שיקרתי, זה לא היה מוזר, הקשר בינינו היה מדהים, אבל רק מהצד שלו.
״אהבת אותו?״
קארין שאלה אותי בסקרנות ואני הנדתי את ראשי לשלילה.
״הוא אהב אותי, לא שיחרר״
סיפרתי לה וקארין ציפתה שאמשיך לספר.
״אבל זה היה ממזמן, לפני שלוש שנים, זה כבר לא משנה״
אמרתי לה בחיוך וציפיתי שתעביר נושא וכך היה, היא גילגלה עיניים והמשיכה לדבר ולרכל ולרכל.

״תראי מה הוא שלח לי,״
לפתע קארין עצרה את הריכולים ואמרה בהתלהבות עצומה שקצת הבהילה אותי. היא הראתה לי את מסך הטלפון שלה.
״קארין, מחר אני לא אגיע, אשמח אם תוכלי לבדוק נוכחות, ערב טוב״
קראתי את ההודעה שקארין הראתה לי בחיוך מאוהב.
״הוא לא מתייחס אלי ביום יום, אבל הנה, הוא לא עומד בפיתוי״
היא אומרת לי בהתלהבות לא מוסברת ואני מגלגלת את עיני.

״קנאית״
היא קוראת לי בשם גנאי ואני מצחקקת.
״קארין, תיזהרי לספר על האהבה הזאת למישהו״
אני אומרת לה והיא מהנהנת לחיוב.
״אני יודעת, רק לך, את חברה יותר מידי טובה בשביל ללכת ולספר למישהו״
היא הסבירה ואז חייכתי אליה בגאווה.
״פשוט, אני יודעת עלייך יותר מידי בשביל שיהיה לך את האומץ לספר״
היא אמרה ושתינו פרצנו בצחוק מתגלגל.
לפתע הטלפון שלי צילצל, זה היה המחנך שלנו.
״זה איתי,״
אמרתי בחשש לקארין שפתחה את העיניים שלה בקנאה.

״נו תעני,״
היא אומרת לי בלחץ ואני עונה בחשש.
״היי עלמה, ערב טוב״
איתי המחנך שלי אומר לי ואני שותקת.
״היי, מה שלומך?״
אני שואלת לאחר שתיקה של כמה שניות.
״מצויין. שמתי לב שאת לא נראת הכי פורחת שיש, יש משהו שמטריד אותך?״
הוא שאל אותי בדאגה ואני נשמתי לרווחה כשהבנתי שלא התקשר בשביל לנזוף על משהו שעשיתי.
״לא הכל בסדר,״
עניתי לו בביטחון במטרה להרגיע אותו.

״קרה משהו עם רועי? ראיתי היום שהוא קצת התנהג לא יפה כלפייך״
אני כבר רגילה שרועי מתנהג אלי בגסות, אבל די הופתעתי שאיתי נתן לזה צומת לב כל כך גדולה.
״לא קרה כלום. שיהיה ערב טוב. ביי״
אמרתי וניתקתי את השיחה. אני לא רוצה שהמחנך שלי ידחוף את האף שלו לעיניינים הפרטיים שלי.
״מה הוא רצה? אני מקווה שאת לא דלוקה עליו״
קארין הזהירה אותי ואני חייכתי אליה ביאוש.
״הוא שאל אם אני בסדר,״
עניתי לה בפשטות והיא הסתכלה עלי בבילבול.
״למה שלא יהיה?״
קארין שואלת אותי בסקרנות כל כך גדולה. טוב נו, מתחילת השנה היא מאוהבת בו כל כך.