2017:
״עלמה,״
צעקה נשמעה ואני פתחתי את עיני בבהלה ולא הצלחתי לראות כלום.
״עלמה,״
שוב צעקה והפעם זיהיתי את הקול, זה היה שי.
״עלמה,״
שוב צעקה. הרגשתי יד נוגעת בלחי שלי ואז שלחתי את ידי הישר אל החושך והיא נתקעה בפנים של דמות מסויימת.
״מה יש לך ימוזרה,״
הקול השטותי של שי נשמע והחזרתי את ידי למקום שהבנתי ששי נמצא מולי.
״אני מוזרה? מה אתה צועק לי מתוך שינה. מה השעה בכלל״
מילמלתי לעצמי ואז שי פתח את התריס בחדרי ואור חשוך וחלש, כנס לחדר כך שהצלחתי לראות קצת את הפנים של שי.
הושטתי את ידי לטלפון שלי שהיה מחובר למטען. הדלקתי אותו והשעה חמש ועשרים נגלתה לעיני.
״מפגר, מה אתה מעיר אותי שעתיים לפני שהשמש מתעוררת בכלל. טיפש״
התלוננתי בעצבים ושי שם את ידו על פי.
״שקט את תעירי את אמא ואבא״
שי קבע ואז הרים אותי כאילו הייתי תינוקת שלו.
״לאן אתה לוקח אותי? חסר שכל״
אמרתי בעצבים ושי לחש ״ששש״ ואני שתקתי כי לא רציתי להעיר את אבא או אמא, למרות שאני יודעת שאת אמא שלי אי אפשר להעיר, גם אם נביא מסור חשמלי ונפעיל אותו מעל הראש שלה, היא תמשיך לישון כמו תינוקת, לעומת אבא שלי, שאותו אפשר להעיר רק מלנשום לידו. ככה זה שאבא שלך קיבל תפקיד רציני בצבא, לכן גם הוא לא מפסיק להתגאות בשי שנמצא בסיירת מטכ״ל.
״מה?״
שאלתי בבילבול את שי כאשר אני עדיין נמצאת על ידיו והוא פותח את הדלת.
״למה אתה מוציא אותי מהבית בפאקינג חמש לפנות בוקר?״
הפעם אני כבר צועקת, כי אנחנו כבר מחוץ לבית ושי נועל אותו.
״חמש וחצי,״
שי מתקן אותי בחיוך גדול שנמרח על הפנים שלו.
״דרך אגב, רועיקי שלך התקשר באחת בלילה״
שי אמר את השם של רועי בצורה ילדותית.
״מתי הגעת לבית גברת עלמה?״
שי כבר היה נראה רציני. הוא אחז בידי ומשך אותי אל המכונית שלו.
״באחד עשרה וחצי,״
עניתי לו על השאלה. למרות שהגעתי רק בשתיים עשרה וחצי לבית. כי שעת העוצר ששי הציב לי היא שתיים עשרה, אבל זה לא כל כך קריטי להורים שלי.
״עדיף שתשתקי קוף״
שי קבע ונכנסתי למכונית עם חיוך נבוך.
״לאן נוסעים לעזאזל?״
שאלתי בכעס ונשענתי אחורנית על הכיסא, מנסה להרגיע את גופי שרק רצה לישון.
״תכף תגלי,״
מוזר לי כל כך, שי לא נוהג באמצע הלילות להעיר אותי ולצאת איתי החוצה, להכניס אותי למכונית ולהתחיל להסתובב ברחבי העיר השוממת שלנו.
״ממש מרגישה בסרט. רק שלא תרצח אותי בחורשה,״
אמרתי בזילזול ושי גיחך לעצמו.
״גם זה יכול לקרות, את יודעת הרובה נמצא מאחורה״
שי אמר ואני העפתי לו מכה יבשה על הרגל.
״תירגעי, רק נוסעים לאכול קצת אני ממש רעב״
שי מילמל ואני הסתכלתי עליו בעצבים.
״אתה רציני איתי? אשכרה הערת אותי רק כי אתה רעב? יש דגים, קציצות ואיטריות בבית. יכולת לאכול את זה ולשתוק״
צעקתי עליו בעצבים והוא ציחקק.
YOU ARE READING
לא מה שהיום
ChickLitאהבת נעורים זאת אהבה טיפשית ומרגשת. מה שעלמה לא הבינה לפני שלוש שנים, אשר היה לה את ההזדמנות לאהבת נעורים אבל היא הלכה כנגד כל הסיכויים. עלמה מגלה את אהבתה לנער שאהב אותה. היא מתמודדת עם בדידות עצומה שלא הייתה רגילה אליה, עם אבל על אחיה הגדול והצקות...
