לא מה שהיום

פרק 12: גזר

2020:

״תראי מה רשום כאן, הוא כבר יודע שהוא חולה, אבל לא מבין למה״
הסיפור פתאום ממש עניין את רועי, אולי בגלל העובדה שלא רצה להחליף עבודות ולעשות אותה עם יסמין, אבל לפעמים אני חושבת לעצמי, למה הוא נמצא איתה בזוגיות אם הוא לא אוהב אותה ומתייחס אליה בגסות.
״גם הרופא לא יודע״
אני מוסיפה ורועי מתחיל להקליד בלפטופ.

״תוסיף שהרופא הציע לו לעבור דירה, כדי שאולי זה ירענן לו את ההרגשה הנפשית״
אמרתי לרועי מה להקליד והוא עשה כדברי. היה נחמד לעבוד איתו, להבדיל מימים קודמים, כי עכשיו הוא כן רוצה לעשות את העבודה ביחד, הוא משקיע כל כך ולא בגלל שאיתי כפה עליו, אלא בגלל שהוא רוצה ומתעניין, לכן גם ממש כיף לי לעבוד איתו.
״אני אומר לך, אם אין לנו מאה, אנחנו מעתיקים בעבודה הבאה״
רועי אמר בציחקוק ואני נבהלתי, למה הוא מתכוון ׳בעבודה הבאה׳, הוא רוצה שנהייה זוג עכשיו בכל העבודות הגשה שיתנו לנו? כי אני לא רוצה, לא מעוניינת בכל הסיבוכים והזיכרונות שהוא מביא לי.

״כאילו, אם ישימו אותנו ביחד״
רועי הוסיף בשקט ותיקן את עצמו.
״כן, כמובן״
חייכתי בביישנות. היה רגע מביך, בכך אין לי ספק.
״תגידי רגע,״
רועי החל לדבר במטרה להעביר את הרגע המביך שנוצר בנינו.
״אם מחר אחרי בית הספר, תבואי את אלי? תאכלי איתנו צהריים. בשישי אמא שלי מכינה את כל העולם. את חייבת לטעות ולעזור לנו קצת להוריד את כמויות האוכל״

לא ידעתי מה לענות לו, כי מצד אחד ממש רציתי לענות בחיוב להצעה שלו, אבל מצד שני, יש את יסמין והיא לא הבן אדם הכי סימפטי בעולם, היא יכולה להיות גועלית כשהיא רוצה והיא גם ככה לא אוהבת אותי אז בכלל. היא גם ביקשה ממני להתרחק מרועי, אבל יש לי תירוץ טוב מידי והוא העבודה. אך עכשיו, כשהוא סתם ככה מזמין אותי אליו לבית, ועוד לפגוש את אמא שלו, שבחיים לא ראיתי. גם לפני שלוש שנים, אני חושבת שראיתי אותה פעם אחת אבל אני לא זוכרת בכלל איך היא נראת, או מה המבנה גוף שלה.

בכל מקרה, אני ממש מתביישת לפגוש אותה, גם נראה לי יהיה מאוד מוזר אם לפתע רועי יביא אליו לבית בת שהיא לא יסמין, כי אני יודעת שיסמין רגילה להתנחל אצל רועי שעות על גבי שעות. אני יודעת בגלל שתמיד שהייתי חוזרת מבית הספר הם היו הולכים מחובקים לבית של רועי, וכשאני הייתי הולכת לשיעורים פרטיים שאירגנו לי מאיזה פרוייקט בבית הספר בשביל לתמוך בילדים שמרחיבים שני מקצועות מדעיים, אז בחזור כבר היה תשע בערב, בדיוק בשעות האלו רועי היה נפרד מיסמין בנשיקה סוערת. כמובן שהם לא הבחינו בי עוברת על המדרכה הנגדית, כי הייתי כל כך שקטה שאני בעצמי לא האמנתי שאני הולכת שם.

אני גם בטוחה שאם הם היו שומעים אותי הולכת מולם או בכלל רואים אותי, אז הם היו ממשיכים להתנהג כרגיל, כי בשבילם אני אוויר, אני פשוט בלתי נראת בבית הספר. יכולתי להיות בדיוק אחת כמוהם, אבל לא רציתי את כל הלחץ החברתי העצום הזה על גבי. בניסוח שונה, העדפתי להשקיע את כל כולי בלימודים. תמיד שי היה נוהג לכנות אותי בתור ׳חננה׳ למרות שהוא היה פי שתיים יותר ׳חננה׳ ממני, כי הוא עשה חמש אנגלית ומתמטיקה, ואילו אני עושה ארבע אנגלית וחמש מתמטיקה.