לא מה שהיום

פרק 4: לא נעים לסנן

2020:

״איתי שלח לי אתמול הודעה,״
קארין סיפרה לי בהתרגשות.
״גם לי הוא שלח״
גילגלתי עיניים. לפעמים אני חושבת לעצמי, למה היא לא מבינה שלא יקרה בניהם כלום, הוא המורה שלה, דברים כאלו לא קורים.
״מה?״
קארין הייתה מופתעת, פתחתי את ההודעה וקארין פתחה את ההודעה שהיא שלחה. הן היו זהות, כל מילה במילה.
״הוא עושה לי שידור, אני לא מאמינה״
הילדה מבואסת, אולי רק ככה היא תבין שהוא לא יכול לאהוב אותה, והיא לא יכולה לאהוב אותו, למרות שהיא כן.

״זהו אני לא מדברת איתו יותר״
ואז הוא הגיע, הילד שאני מחבבת.
״היום בארבע?״
רועי שאל ואני הנהנתי לחיוב.
״הבית שלי ריק שוב, אז אצלי״
קארין סובבה את ראשי אלי וידעתי שהיא הולכת לחפור לי.
״סבבה, ורציתי שנשנה קצת את העבודה, אולי אפשר לעשות אותה כחקר או כמשהו שונה.״
הופתעתי, כי לפני כמה ימים הוא רצה, או יותר נכון התווכח איתי, להעתיק.
״מי זה שחשב להעתיק? זוכר אותו?״
רועי ואני ציחקקנו.

״פשוט אתמול הגיע לי רעיון לראש.״
רועי הלך, כאילו לא היה. אין ספק שהוא רוצה הוא יכול, כמו כל אדם בעולם.
״אני מבינה שאין זכר לעבר?״
קארין החלה לתחקר אותי.
״יש, פשוט אמרנו שנשים הכל בצד ונתרכז רק בעבודה״
קארין יודעת שאני מחבבת אותו, אבל היא לא יודעת מה היה בנינו פעם, היא רק יודעת שאני התנהגתי אליו בחוסר רגש.
״תלוי, באיזה עבודה?״
קארין הסתכלה עלי במבט ממזרי ואני צחקתי צחוק מתגלגל.
״תירגעי, אנחנו בקושי מתקשרים״

2017:

״סיס אני הולך, לא תראי אותי שבוע שלם״
שי אמר לי ואני חייכתי אליו בגילגול עיניים.
״בסדר לך, אף אחד לא עצר אותך״
ראיתי שהוא עצבני עלי.
״סבבה. מעניין מה אבא יגיד כשהוא ישמע על רועי״
שי היה ילד חכם, הוא ידע בדיוק מה צריך לעשות כדי שאני יתחיל ללקק לו.
״שי אתה אח טוב מידי, בהצלחה בצבא״
חיבקתי אותו והוא בחזרה נשק לי ללחי.
״רק איומים עובדים״

״תיזהרי לעשות שטויות, אם קורה משהו תעדכני אותי״
אני מהנהנת לחיוב. שי תמיד דאג לי, אבל לא היה אובססיבי, הוא פשוט שמר עלי ואזהיר אותי, אבל לעולם לא אסר עלי דברים. מכמה סיבות, אמא ואבא שלי לא מסכימים לו להחליט עלי, אני לא תמיד מקשיבה לו כשהוא מבקש ממני דברים ואני לא צריכה שהוא יגביל אותי כי אני יודעת להבדיל בין הטוב לרע.
״ואני גאה בך, שככה עברת לכיתת מצויינות״
חייכתי אליו ונתתי לו עוד חיבוק.
״תמסור דש לשון,״
לחשתי לו והוא צחק בקולי קולות. מצחיק, אני בכלל לא יודעת איך שון נראה.
״ממזרה תמיד היית״
ואז הוא הלך לו, יצא מהבית הישר לתחנת האוטובוס, משם עד לבסיס, אחרי שלא היה שם שלושה חודשים, הוא חוזר לשם  ועוד עם תואר, חובש, אבל לא סתם חובש, חובש קרבי.

צילצול טלפון, זהו רועי, שמתי לב שתמיד הוא מתקשר אלי ולא אני אליו. אולי בגלל שהוא לא כל כך מעניין אותי.
״את מגיעה היום בשבע נכון?״
כמובן, מסיבת ההפתעה של קורן, אני מרגישה כל כך לא קשורה לשם, אבל אני גם יודעת שאין לי ברירה, אני חייבת ללכת לשם.
״איך אפשר לשכוח שאתה מזכיר לי כל חמש דקות?״
אחד מהתכונות המעצבנות של רועי, זוהי היכולת שלו לחפור, אם אני לא עונה לו בהקדם, הוא יכול להתחרפן.
״פשוט חשוב לי שתגיעי, גם אם תרצי אפשר שנלך לשם ביחד״
והנה, היכולת של רועי לארגן וליזום דברים.
״אני הולכת עם רוני״