יומן הרשת של הנערה במעיל האדום
מצברוח: ילדותי
אני שומעת: hold me tight
הערה: מחליפה נושאים בערך 3 פעמים (השיר לא בהכרח קשור לקטע אבל הוא מתאים במנגינה).
"כולם צריכים להיות חברים שלי"היא אומרת בקולה הילדותי.
"אם הם חברים שלי אסור להם להיות עם אחרים!" היא אומרת בקולה הצפצפני.
"אני רוצה אותם רק לעצמי" היא יודעת שהיא אנוכית, אבל היא עדיין רוצה אותם.
רוצה אותם לשליטתה המוחלטת.
שיהיה לה את האפשרות לקרוא להם בכול רגע נתון.
לשחק איתם כול דקה שתחפוץ בהם.
ולזרוק אותם כשנמאס לה.
בלי שתרגיש רגשות אשם בליבה הקטן.
הילדה האדומה הזאת.
כל כך מסובכת.
אך פשוטה.
היא רק ילדה.
וכשתתבגר היא לא תתנהג ככה.
ככה ההורים אומרים בינם לבין עצמם.
מקווים.
מתפללים.
שלא יצרו מפלצת.
מפלצת רודנית.
שלא אכפת לה מכלום.
משליטה דיקטטוריה על כול מקום בו נוגעות רגליה.
רגליה הקטנות והשבריריות.
איך יכול להיות שבילדה כל כך קטנה כל כך הרבה שליטה.
שליטה שמחכה להתפרץ.
אך כרגע הילדה האדומה לא מראה את כמות השליטה האמיתית שלה.
היא שומרת אותה לסוף.
הרי מי לא אוהב הפתעות היא חושבת לעצמה.
מי לא אוהב מתנות?
זה המתנה שהיא נותנת.
זה הדרך שלה להביע את ריגשותיה.
אך אף אחד לא מעז לומר לה משהו.
כי כולם נשלטים תחת הרודנית הקטנה הזו.
שהרמת יד גורמת לך להתחנן.
מצמוץ גורם לך לשקשק מפחד.
מהלא נודע.
ממה היא תעשה עכשיו.
-הסוף-
