יומן הרשת של הנערה במעיל האדום
מצברוח: כועס עד רצון למחבט בייסבול
אני שומעת:no more dream
הערה:
היא שונאת את זה.
שמתייחסים אליה כמו ילדה קטנה.
הגיל לא קובע כלום.
הוא מראה כמה שנים היא חייה.
והיא לא חיה הרבה.
היא עדיין צעירה.
אך ההשכלה שלה, גבוהה.
היא מבינה יותר מהר מאחרים.
היא שונאת שאומרים לה "את ילדה קטנה את לא תביני".
כשהיא שואלת שאלה עונים לה "כשתגדלי תביני".
איך הם יודעים את גודל ההבנה שלה.
על פי מה?
איך?
(אך, מה אם היא אינה רוצה להרחיב את השכלתה?
מה אם אינה רוצה להיות גאונה אך לא רוצה שיזלזלו בה.
מה אם היא אינה רוצה להיות מאוד חכמה בלי שיקראו לה מטומטמת.
מה אם היא בסדר עם עצמה והאחרים גורמים לזה להרגיש רע.)
באיזו זכות הם שופטים אותה.
ועוד ללא שמיעת דעתה.
כמו שופטים.
הוד מלכותם של בית המשפט.
כמה שופטים אותה.
כמה פעמים זלזלו בה.
לא התחשבו בה.
במי שהיא.
אף פעם לא טרחו להסביר לה בלי לזלזל בהבנתה.
בלי לגלגל עיניים.
אבל הם שוכחים.
שוכחים תמיד.
היא הרודנית.
איך הם לא תהו אף פעם איך היא הרודנית אם היא כל כך צעירה, הא?
איך היא יכולה לשלוט על אנשים אם הבנתה כה מועטה?
אף פעם הם לא תהו ברמת השכלתה האמיתית?
נמאס לה מהזלזול.
אך היא שומרת על העמדת הפנים.
בשביל הדבר האהוב עליה מכול.
הפתעות.
הרי מי לא אוהב הפתעות?
וכשהיא תחשוף הכול כולם יהיו מופתעים.
כי זו הדרך שלה להביע את ריגשותיה.
והיא תהיה כל כך שמחה.
אבל עד אז..
היא מחליטה בראשה הקטן,
/מספיק/.
/מעכשיו השליטה תהיה קשה יותר/.
/הדוקה יותר/.
/חונקת יותר/.
ככה היא אוהבת את הנתינים שלה.
סובלים.
ובסוף בסוף...מופתעים.
-הסוף-******************************************
*כשיש סוגריים ומשהו מוטה הצידה ומסומן בקו מתחת (אה) אז זה עוד נקודת הסתכלות שונה.
**כשיש שני קווים אלכסונים וביניהם כתוב משהו /אה/ זה מחשבות של הנערה במעיל האדום.
*** כתוב בכותרת יומן הרשת של הנערה במעיל האדום אז זה כאילו יהיה זכרונות שלה מאז שהיא קטנה סוג של... אולי אשנה את זה אבל כרגע זה מתאים.