יומן הרשת של הנערה במעיל האדום
מצברוח: עצוב, מהדבר הכי פעוט בעולם.
אני שומעת: את הכאב שלי מטפטף, תיזהרו לא להירטב.
הערה: אני מתוסכלת, בגלל כלום. אני חסרת אונים, בגלל כלום. כלום הפך להיות הבעיות שלי בחיים.
את משוגעת.
זה מה שכולם אומרים.
את מטורפת.
זה מה שחלקם אומרים.
אני רוצה לדעת מה עובר לך בראש.
זה מה שכולם רוצים.
אבל לא כולם מקבלים את מה שהם רוצים.
הם לא באמת רוצים לדעת.
מה עובר במוח המלוכלך שלה.
הם לא רוצים לדעת את הזוועות שהיא רואה, כשהיא עוצמת את עיניה.
את הסיוטים שחוזרים שוב ושוב, במוחה.
הם לא רוצים לדעת מה היא מתכננת לאנשים שבמרתף.
אף אחד.
לא רוצה לדעת.
אף.
אחד.
שם מתרחשים הדברים הגרועים מכול.
כאילו כל הסיוטים שלכם מתעוררים לחיים.
ורודפים אתכם.
עד שתצאו מדעתכם.
היא מרושעת.
או פשוט,
פגועה.
פגיעה,
פגועה, פגיעה, אותו דבר.
פשוט אדם,
שנפגע עד עמקי נשמתו,
אדם המרגיש,
שחצו אותו לשניים,
ושיחקו לו בלב,
מעכו אותו,
שברו אותו,
חתכו אותו.
עד שלא נשאר בו אף טיפת רגש.
אפילו לא קמצוץ.
כלום.
-סוף-
סליחה שזה קצר יחסית, זה מה שהכאב שלי הספיק לייצר.
