יומן הרשת של הנערה במעיל האדום
מצברוח: מאוכזב
אני שומעת: bts special acoustic medley
הערה:
הרודנית מאוהבת.
היא בוחרת לספר לסוכריות.
עם כול סוכריה עוד מילה.
הם כבר לא מאמינים לה.
"זה בטח עוד התאהבות טיפשית".
"זה יעבור לך עוד מעט ותשכחי מזה".
היא נזכרת בסיפור עם הרועה צאן והזאב.
שכל פעם הזעיק את אנשי הכפר,
ואמר שיש זאב בעדר.
וכשזה באמת קרה לא האמינו לו.
כמה פעמים התאהבה בעבר.
והכול נפסק.
אך מה אם הפעם זה אמיתי?
אז עכשיו תזלזלו באהבתה?
וגם אם לא, למה לפגוע כך בילדה קטנה?
איפה הלב שלכם?!
זה לא פוגע באף אחד אם תתאהב שוב.
תפסיקו לחסום את דרכה.
/אולי אני צריכה לזרוק את הסוכריות האלה/ היא חושבת.
/אולי הם כבר מקולקלות?/היא חושבת..
/יש לי כאב בטן מהן/.
"אני רוצה שהוא יפסיק" היא צועקת לאוויר.
"אני רוצה שהכול יפסיק."
/שהכול יפסיק לזוז?/
"כן."
/למה?/
"כי אני אמרתי!" היא מתעצבנת על הקולות בראשה.
המנחמים.
המעצבנים.
העצובים.
נמאס לה להשאר לבד.
בחושך.
היא יורדת מכיסאה.
ומצטנפת בפינה.
הדמעות מתחילות לזלוג על פניה.
"המפף אני בוכה שוב" היא אומרת.
"אני שונאת לבכות." היא מתרגזת ומוחה את הדמעות,
אך הן ממשיכות לזרום.
היא שומעת קול מאחוריה.
"מיאו"
/חתולה?/ היא חושבת.
/אין לי חתולה./
החתלתולה מתקרבת אליה.
היא לוקחת את החתולה לחיקה.
מלטפת את החתלתולה.
בעדינות.
החתולה מגרגרת בקול.
שתיהן נרגעות,
לאט לאט הדמעות מתייבשות.
/אני אשמור אותה איתי/ היא מחליטה בראשה.
ושתיהן נרדמות.
שורר ביניהן חום נעים.
הרודנית שמחה שמצאה לה חברה חדשה.
-הסוף-
