יומן הרשת של הנערה במעיל האדום
מצברוח: רוצה להרגיש יפה.
אני שומעת: (someone like you (cover of v
הערה: להסתכל בתמונה.
כולם רוצים להיות יפים.
כולם לא רוצים להיות מכוערים.
זה מין כלל, לא?
אבל....לכול כלל יש יוצא מן הכלל.
יש את אלה שלא אכפת להם.
אבל, הרודנית הקטנה שלנו,
הרודנית המסכנה,
כל כך יפה,
יש לה פנים כל כך עדינות,
חמודות,
יפהפיות,
עיניים בצבע אגוז,
שואב אותך לתוכן,
אך,
כשהיא מסתכלת במראה,
היא רואה רק ילדה קטנה,
חיוורת,
עיניים חומות ומכוערות,
פנים מכוערות,
היא רוצה,
אפילו רק פעם אחת!
להרגיש,
יפה.
את חוסר הפחד הזה מאיך את נראית.
ממה יחשבו על מראך.
להיות בטוחה.
שאת יפה.
מלאה בבטחון עצמי לגבי גופך.
בלי החשש הזה,
שמציק לך בקצה המוח,
ואז משתלט עלייך לחלוטין.
שולט בכול צעד.
אבל!
הרודנית כבר אלופה!
בהעמדת הפנים.
שהיא הכי יפה.
הכי מושלמת.
כשבפנים,
היא מרגישה עלובה,
רקובה.
כמו בננה שעברה זמנה.
אוח, כמה היא רוצה להיות מישהי אחרת.
אדם אחר ליום.
להרגיש טוב עם עצמה.
או שאין כזה אדם?
בכלל?
אפילו לא אחד?
יום אחד,
הרודנית החליטה,
להוריד את כל המראות בבית,
אך הסיבה העיקרית לא הייתה שאיננה רוצה לראות את עצמה.
הסיבה האמיתית הייתה שמאז הטראומה שעברה,
כשהייתה כל כך קטנה,
כל כך עדינה,
כל כך פגיעה,
חלשה,
אחד הנתינים מהקרובים היות אליה,
ניפץ את אחת המראות,
חרט על הקיר,
"אני שונא אותך, רודנית!"
ועם שבר המראה התאבד.
מול דלת חדר השינה שלה,
חדר השינה הורוד שלה,
וכשהיא קמה בבוקר,
זה הדבר הראשון שראתה,
היה לה פיק ברכיים,
היא כמעט קרסה.
אבל, למזלה,
אף אחד עוד לא קם,
ואף אחד לא ראה אותה,
קורסת על הרצפה,
ובוכה.
-סוף-
