יומן הרשת של הנערה במעיל האדום
מצברוח: עצוב
אני שומעת: אנשים אוכלים, אנשים שמחים
הערה: קטע ישן
היא אנוכית,
אף אחד לא העז להגיד את זה בקול,
ומסיבה לא ברורה כולם התעלמו מכך,
או שאף אחד לא יודע על כך,
אבל כל זה לא עזר להגן עליה,
להגן עליה מהאמת.
היא אנוכית.
היא אדם שחושב רק על עצמו,
ולא על אף אחד אחר.
רק היא.
העולם סובב סביבה,
הוא נוצר בשבילה.
הוא אך ורק שלה.
כל מקום בו היא פוסעת שייך לה.
כן,
היא מאוד אנוכית.
אבל יש ימים,
בדרך כלל בלילות,
כשאף אחד לא רואה,
היא מבינה,
שהיא לא רוצה להיות אנוכית,
היא מבינה,
עד כמה היא אנוכית,
היא מבינה,
עד כמה היא אכזרית,
וכל מה שהיא רוצה,
זה לבקש סליחה,
ולהעלם.
כדי שלא תוכל להיות אנוכית יותר כלפי אף אחד,
כדי שלא תהיה אכזרית יותר,
כדי שלא תפגע יותר,
באנשים שחשובים לה.
אבל היא רק ילדה.
