"Like" A Boss

3 - ניק מהמבצעית

הערה חשובה לפני הכל: ברט, שם המשפחה של מייסון, זה גם "פרחח" באנגלית אם הוא כתוב שונה. אז, כןXD

~~~

סו הניחה לברט ללכת מאחוריה, הוא עקב בצייתנות, והיא העניקה לו מבטים חוצים מפעם לפעם רק כדי לראות שהוא עוקב. קודם לכן, במקום ללכת אל השולחן שלה, היא תקעה את ראשה ישירות לתוך חדר המחלקה ואמרה למוקדנית הראשונה שראתה שהיא הולכת לעשות סיבוב לחדש ושתחזור עוד מעט. זאת הייתה ג'ון, אגב: אחת המוקדניות הקצת יותר ותיקות. אחרי שהייה ארוכה במחלקה המבצעית, היא החליטה לקחת על עצמה תפקיד קצת יותר מורכב וכעת שהתה במחלקת שימור לקוחות קרוב לשבעה חודשים, מה שהיה מספר שיא. סו אהבה את ג'ון, היא הייתה מקסימה.

ברט, בניגוד לכל הלך הרוח של סו, דיי ציפה לשבת, אז הוא התאכזב שבמקום הם פשוט הולכים להסתובב בשאר המחלקות, כי הוא צריך "הכרות" עם החברה, כי הוא צריך לדעת איפה הוא עובד ומה עם האנשים. זה היה מיותר, כמובן, כי הוא פשוט... טוב, הוא גם הכיר את הכל, והוא גם היה מאוד משועמם מכל העניין ובהחלט לא עמד לספוג שום דבר.

...ואז הוא הבין שככל שהוא יסתובב שם יותר, הסיכוי שמישהו שהוא הכיר יראה אותו... הפך הרבה יותר ממשי משהיה עד אותה הנקודה.

אוי... לא.

זה גרם לו ללכת אחריה בלחץ, הצעדים שלו היו גדולים והוא ניסה לעקוף אותה שוב ושוב, אבל הכלבה הזאת פשוט הצליחה ללכת מהר יותר משום מה, הוא לא ידע אם היא בכלל שמה לב לזה או שפשוט עשתה את זה בחוסר מודעות. טוב, הם כבר עברו אחרי חצי מהדברים: מחלקה טכנית, משפטית... הם בסדר.

סו הניחה לעצמה שמוטב שתתעלם מהעובדה שהעובד החדש היה מתוח. כלומר, אוקיי, לכולם היו את הימים הראשונים שלהם, גם היא הייתה לחוצה בפעם הראשונה שהגיעה לשם.

הם הלכו במסדרונות החברה, ומשום מה היא הפכה יותר מודעת למקום מסביבה, אולי פשוט כי הוא היה חדש ולא הכיר את כל המקום הזה. היא תמיד חשבה שהחברה שלהם הייתה מקום יפה, עם גימורים יפים. כל מחלקה ניצבה מאחורי קיר זכוכית שחשף את כל מה שקורה בפנים, החדרים הגדולים והמאורים עם הגימורים המדויקים שהיו ספציפיים עד לרמת הנחת עדניות העציצים, תמונות הנוי, אקווריום אקראי ורחב ידיים לאורך המסדרון שהכיל שלושים דגים שאב הבית פחות או יותר שמש כאמא שלהם, העובדים הרבים שהיו מפוזרים במקום נטו להיות מאורגנים לפי הדרישות של פורטר - אה, הדגש מיוחד: טרוויס פורטס, יותר נכון. הוא היה הנציב של המגה-בוס, שאף פעם לא התגלה בפניהם משום מה. משהו מוזר. היה אפשר לחשוב שזה צבא. כל פעם שפורטר ירד מהקומה החמש עשרה, זה היה כאילו הגיהינום קפא. כולם לא הרגישו יותר מידי בנוח, אחרי שמועות מזעזעות על אכזריות בה התנהל עם עובדים. בפועל, היא לא ראתה שום דבר כזה, אבל פורטר היה מפחיד בכל מקרה.