"Like" A Boss

4 - האנשים החדשים

סו נאנחה.

השעה הייתה קצת לפני עשרה לשבע. איכשהו, הצליחה להקדים. מה שהרגיש לעיתים ממש חסר אפשרויות. כלומר, לפעמים סו תמיד האמינה שנועדה לאחר לנצח, אבל פעם ב - הגיע היום ההוא, היום בו היא הגיעה בזמן וגרמה לכולם ללטוש לעברה מבטים מופתעים... כלומר, ברגע שהם נזכרו להגיע, מה שהיה לפחות עוד עשר דקות... וקצת יותר.

המשרד היה ריק, ריק מאוד. כל כך ריק שאפילו המנקה, סאל - קיצור לסאלבה - עוד היה שם. בעודה צעדה פנימה, סו העניקה לו חיוך בזמן שהוא התעסק עם שואב האבק. "בוקר טוב, סאל!" צעקה מעל הרעש הפראי של שואב האבק.

הגבר המבוגר העניק לה חיוך גדול וחברותי ובכך כבר פתח את הבוקר שלה על הצד הקצת יותר חיובי. היא תמיד אהבה לראות אותו ישר על הבוקר, קצת לפני שהוא עושה סיבובים אצלם בקומה. בכנות, סאלבה היה אדם מקסים, גבר בעל עור כהה עם חיוך גדול ועיניים שחורות גדולות, עור מעוטר קמטים, קדחת שהבריקה מרוב היעדר שיער, ומניגוד לכך פנים מעוטרות זיפים. הוא תמיד עטה בגדי מנקה שגרתיים, אבל היה בו כל כך הרבה אור שגרם לכל המחלקות להעריך את האדם הזה. היה בו משהו אחר, בסאל. הוא אמנם היה מנקה פשוט על הדף, אבל הוא היה כל כך הרבה יותר מזה בכל כך הרבה מקרים. לסו ולסאל הייתה מערכת יחסים חברותית, ולא פעם ולא פעמיים סאל היה חוטף את כוס המים על שולחנה כדי להעניק לה אחת מלאה והיא הייתה דואגת להפסקות שלו והאם הן ראויות. הרבה פעמים היא צחקה איתו על כך שתשתמש בשואב האבק שלו בשביל לחטוף ולהעלים אותו כדי להשתמש בכישורי הניקוי שלו בבית שלה, והוא צחק בתגובה על כך שהוא צריך מישהי כמוה בבית שלו כדי להגן עליו מאשתו.

אפילו טרוויס פאקינג פורטר היה מספיק מיודד איתו. תמיד היה אפשר לראות חיוך על פניו כשדיבר עם סאל. למעשה, היה עד כדי כך מיודד איתו, שדיבר עם הבוס הגדול (יש אלה שקוראים לו 'דאבל אם', מאחר שזה היה הפרט הראשון והיחידי שידעו עליו: שמו הראשון ושמו האחרון שניהם התחילו באות 'אם', גם אם... לא ידעו מה הם היו בדיוק. מה שגם, זה גרם לו להישמע יותר כמו ראפר מחתרתי מאשר מנהל של חברה) והם סידרו לו העלאה מכובדת ואפילו חופשה קצרה עם המשפחה באחד ממספר מעונות לבחירתם על חשבון החברה בראש השנה.

בכל מקרה, סו מיהרה להגיע למקומה ולעבור על הניירת שלה, במידה ותזדקק לעשות משהו. או, באותו היום היא הייתה צריכה להמשיך את החונכות של ברט, ונותרו כל מיני רישומים לגבי מערכות אבטחה והחברה באופן כללי שעדיין לא הספיקה לעבור איתם לגביו, או נאלצה לתחזק אותו בעניין מאחר שהוא קלט דברים דיי לאט. אה, היא לא חשבה שהוא יהיה טוב במיוחד עם העניין הזה. הייתה לה תחושה שחודש הבא - במקרה הכי אידיאלי. כלומר, שבוע היה המינימום... אולי אפילו כמה ימים - הוא כבר יסולק בבושה ממחלקת שימור לקוחות.

היא יכלה לראות בעיניה איך הוא יבכה אחרי שיתמודד עם הלקוח הראשון שלו, הלקוח לבטח יתנתק.