-פרק 1-

622 21 7
                                    

ג׳ון ג׳ונגקוק עבר דירה לעיר חדשה מסיבות משפחתיות וכלכליות, עם מעבר הדירה הוא עבר גם בית ספר.
הדבר שהיה לו כשפיות בתוך כל הבלגן זה השירה, הוא אהב כל כך לשיר והוא גם היה טוב בזה, בזמן שבלגן סרר בביתו הוא היה נסגר בחדרו לוקח את הגיטרה מתחיל לנגן ושר לעצמו.

ההורים של ג׳ונגקוק גרושים כבר כמה שנים, ג׳ונגקוק גר עם אבא שלו ולמד בבית ספר שהיה קרוב לביתו, פעמים רבות הוא ביקר את אמו וגם לפעמים ישן אצלה , הוא עבר לגור עם אמו כשהוא הבין שהיא זקוקה לו בשל מצווה הכלכלי.

--------

ג׳ונגקוק קם מוקדם בבוקר עוד לפני שהשעון המעורר הספיק לצלצל, בשביל להתארגן לבית הספר החדש, הוא לקח את בגדי בית הספר שהיו תלויים על קולב בארון הבגדים והולך לכוון המקלחת, הוא משיל את בגדיו ופותח את זרם המים.

ג׳ונגקוק יוצא מהמקלחת עם בגדי בית הספר עליו, הוא ירד במדרגות לכוון המטבח שם הוא פוגש את אמו שנראתה עייפה, "בוקר טוב!" ג׳ונגקוק אמר בחיוך והתיישב על הכיסא ליד שולחן האוכל, "בוקר טוב!" היא ענתה בעייפות עם חיוך קטן והגישה לג׳ונגקוק  כוס תה, "תודה!" הוא הודה לה ולקח ממנה את כוס התה והיא חייכה עליו, "אתה נראה נפלא בבגדי בית הספר" היא החמיאה לו בזמן שלגם מכוס התה החם, הוא חייך אליה ונעמד "כדאי שכבר אצא אל בית הספר" הוא אמר והניח את כוס התה בכיור, "כן שלא תאחר ליום הראשון" היא אמרה וג׳ונגקוק ארים את תיק בית הספר מהכיסא שלידו ואמו התקרבה אליו "בהצלחה" היא אמרה ונשקה למצחו, "אני יהיה בסדר" הוא אמר והסתכל אל תוך ענייה המודאגות של אמו "באמת!" הוא הוסיף, "אתה צודק אני סתם דואגת" היא אמרה והם התקדמו אל הדלת, "להתראות" הוא אמר ברכות "להתראות מתוק שלי" היא אמרה בפנים עצובות, ג׳ונגקוק ציחקק "אמא אל תעשי פני כאלה את רק הולך לבית הספר", " סליחה... " היא אמה וחייכה, "ביי" הוא אמר והסתובב, "ביי" היא החזירה לו בזמן שהוא התרחק לכוון בית הספר שהיה קרוב לביתם.

-------

ג׳ונגקוק נכנס בין שערי בית הספר מביט על התלמידים שעוברים לידו ועל השומר בכניסה, הוא ראה את התלמידים צוחקים אחד עם השני וכולם היו כבר מחוברים אחד לשני והוא הגיע לבד אבל זה לא מה שעניין אותו, מה שבאמת עניין אותו עכשיו זה איפה הכיתה שלו, הוא עלה במדרגות לשכבה של כיתות י', הוא עבר במסדרון ונכנס לאחת הכיתות כנראה שזו הייתה הכיתה שלו, הוא הסתכל על המקומות הפנויים והוא מצא את המקום המושלם הבור, השולחן הראשון בשורה השלישית, צמוד לקיר, הוא הניח את התיק על הרצפה והתיישב על הכיסא הקרוב ביותר לקיר וחיכה לתחילת השיעור, לאחר כמה דקות שהוא בחן את התלמידים בעיניו נשמע הצלצול ונכנסה אישה שנראתה די צעירה ושברירית, "שלום כיתה אני לימור אני היה המחנכת שלכם השנה" היא הציגה את עצמה והתחילה בשיעור.

-------

צלצול נשמע והודיע על כך שנגמר השיעור השני וג׳ונגקוק קם מהכיסא ויצא מהכיתה, ג'ונגקוק עבר במסדרונות בית הספר במטרה למצוא את שירותי הבנים 'בית הספר הזה ענק' ג'ונגקוק חשב לעצמו בזמן שכבר דקות ארוכות שהוא הולך במסדרונות בית הספר, ג׳ונגקוק מגיע למסדרון ארוך והוא מתחיל ללכת בו, עד שהוא רואה דלת שעליה כתוב 'חדר חזרות' ופתאום הרצון לשיר משתלט עליו הוא לא מחזיק את עצמו ונכנס לחדר החזרות של להקת בית הספר, הוא מרים גיטרה שהייתה מונחת על מעמד ומפרט שהיה מונח על שולחן בצד החדר, הוא מתישב על כיסא מול מיקרופון, מתחיל לנגן ושר.

אהבה בלהקת בנים (jikook)Where stories live. Discover now