ג׳ונגקוק הוא ילד חדש בבית הספר התיכון הוא עבר דירה לא מזמן ועכשיו הוא צריך להשתלב בעיר חדשה.
ג׳ונגקוק אוהב לשיר ולפעמים גם לרקוד, אבל הוא לא אוהב ששומעים אותו שר.
כשהוא הגיע לבית הספר החדש בפעם הראשונה קרה משהו שהוא לא האמין שישנה את חייו בצורה כל...
"סיימנו משמרת" ג׳ימין אמר לג׳ונגקוק, "אני צריך להזדרז הביתה" הוא הוסיף בזמן הוריד את הסינר, "כן ברור, הדייט הזה שלך" ג׳ונגקוק אמר עם טיפה של כעס והוריד גם הוא את סירו, הם יצאו מבית הקפה ונפרדו כל אחד לדרכו, "נתראה מחר" ג׳ימין אמר, "כן נתראה" ג׳ונגקוק אמר.
ג׳ונגקוק הגיע לביתו, "אמא חזרתי" הוא אמר ועלה לחדרו. ג׳ימין גם הוא הגיע לביתו ומיהר אל המקלחת, הוא פשט את בגדיו ונכנס תחת זרם המיים. ג׳ימין יצא מין המקלחת עם חלוק ושיער רטוב והלך מייד לחדרו, הוא פתח את הארות והתחיל לבחון כל מכנס שמונך בארונו, הוא בחר, מכנס שחור לא צמוד מידיי וגם לא רחב, בבחירת החלוצה הוא החליט לשלב כמה דברים ביחד, כדי שהיה מיוחד, הוא בחר בחולצת טי שרט לבנה מעליה חולצה מכופתרת אדומה פתוחה ומעל זה ז׳קט ג׳ינס כחול, הוא לבש את בגדיו ויבש את שיערו עם המגבת וסיקר אותו, על ראשו הוא הניח כובע אדום ונעל נעליים שחורות, הוא השפריץ מעט בושם והסתכל על שעונו, השעה שבע ארבעים וחמש, "אוי לא אני אאחר" הוא אמר לעצמו ויצא מהחדר מיהר אל דלת הבית, "ג׳ימין" אימו קראה בשמו, "כן אמא" הוא ענה לה, "לאין אתה הולך" היא אמרה כשנדמה מולו בפתח הבית, "אה... אני נפגש עם חברים" הוא שיקר, "אז למה התלבשת כל כך יפה, לאין אתם הולכים" היא תיחקרה, "אמא בבקשה אל תתחילי שוב אני הולך עם חברים וזהו" הוא אמא, "טוב, טוב, תשמור על עצמה ואל תעשה שטויות" היא אמרה, "טוב" הוא ענה לה והיא נשקה למצחו, "ביי" הוא אמר ויצא מפתח הבית, "ביי" היא החזירה לו וסגרה את הדלת. ג׳ימין מיהר לכוון הגלידרייה, הוא כבר מאחר, השעה שמונה ושבע דקות ג׳ימין הגיע לגלידרייה, הוא רואה את מוכר הגלידה עומד לייד דלת הגלידרייה,המוצר הבחין בו, "היי" ג׳ימין אמר כשעמד מול מכין הגלידות, "היי" הוא החזיר לו, "סורי על העיקוב, חיכיתי הרבה?" הוא שאל והמוכר הניד את ראשו לשלילה, "לא, הגעתי לא מזמן" הוא הסביר, "אני מבין" ג׳ימין אמר "אה... רק רציתי לשאול משהו אחד" ג׳ימין אמר, "אמ... מה השם שלך? " הוא שאל, "נכון, בכלל לא אמרתי לך את השם שלי, קוראים לי טאמין" הוא הציג את עצמו להושיט יד, "נעים להכיר אני ג׳ימין" ג׳ימין הציג את עצמו ולחץ את ידו של טאמין, והם ציחקקו, "אז לאין הולכים" ג׳ימין שאל, "יש מסעדה שאני מכיר היא קרובה, אפשר ללכת ברגל" טאמין אמר וג׳ימין הנהן בראשו, הם התחילו ללכת זה לצד זה.
באותו הזמן בבית של ג׳ונגקוק, ג׳ונגקוק יושב בסלון ומשחק בטלפון, "ג׳ונגקוק" אימו של ג׳ונגקוק קראה מהמטבח, ג׳ונגקוק התרומם מהספה והלך אל המטבח, "כן?" הוא חיכה שאימו תגיד את דבריה, "אני צריכה שתלך לקנות כמה דברים מהסופר" היא אמרה והגישה לו רשימה, "אוקיי" ג׳ונגקוק אמר ויצא מהמטבח לכוון הדלת, נעל את נעליו ויצא לכוון הסופר.
ג׳ימין וטאמין נכנסו למסעדה והתיישבו בשולחן אחד מול השני, הן חושבים מה להזמין, "בחרה משהו" טאמין שאל וג׳ימין הנעדר בשלילה את ראשו, "אתה?" ג׳ימין שאל בחזרה, "לא" טאמין אמר, "טוב נראה לי שאני אקח, אמ... ראמן רגיל" ג׳ימין אמר, "טוב, אז אני אקח... קימצ׳י" טאמין אמר וקראה למלצרית.
ג׳ונגקוק חזר מהסופר עם שתי שקיות, ראשו טמון בטלפון, הולך לכוון ביתו, עסוק מדיי בטלפון ולא רואה את דרכו, הוא נאצר בפתאומיות מול עמוד, הוא היה צעד אחד מההתנגשות בו, הוא הביט לצדדים כדי לראות אם יש אנשים בסביבה ששמו לב לכך, אך לא אף אחד לא שם לב לך שג׳ונגקוק כמעט והתנגש בעמוד, הוא החליט לא להתעסק יותר וטלפון והעדיף להסתכל על הסביבה, הוא המשיך ללכת לכוון ביתו ושוב נעצר בפתאומיות, הפעם זה לא היה בגלל עמוד זה היה בגלל משהו אחר, ג׳ימין הוא ראה את ג׳ימין וטאמין במסעדה מדברים ואוכלים בשמחה, הוא הרגיש כאב עז בליבו כאילו חץ שחור פגע בו ויצר חור.
___________
זה הפרק, אני יודע שהוא קצר אבל זה עדיף מאשר שאני אעלה פרק ארוך כל הרבה זמן ואת זה אתם אמרתם, טוב במילים אחרות (2 פרקים קצרים בשבוע... כן המילים האלו) אה... וסליחה על השגאות כתיב.
מי שרוצה לדעת אלו הבגדים שג׳ימין לבש לדייט שלו:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
