אהבה בלהקת בנים (jikook)

-פרק 10-

ג׳ונגקוק בדרך לבית הספר, הוא מגיע אל שערי בית הספר ומבחין שג׳ימין נכנס אל בית הספר, "ג׳ימיני" ג׳ונגקוק קראה לעברו, ג׳ימין נעצר והסתובב לראות מי קראה לו, הוא הבחין בג׳ונגקוק מתקדם לעברו במהירות, "ג׳ונגקוק" ג׳ימין לחש לעצמו וחייך חיוך עדין, "מה קורה?" שאל ג׳ונגקוק כשנעמד מול ג׳ימין, "אני בסדר, איך אתה?" ג׳ימין השיב לו שאלה, "סבבה" ג׳ונגקוק ענה בחיוך "לאין אתה הולך עכשיו?" הוסיף ג׳ונגקוק בשאלה, "לחדר החזרות יש לנו חזרת בוקר" הוא אמר וג׳ונגקוק הינהן בהבנה "רוצה להצטרף" שאל ג׳ימין, "אה... " ג׳ונגקוק חשבת על תשובתו, "תבוא, אתה לא חייב לשיר" ג׳ימין אמר וחיכה לתשובה מג׳ונקוק, "קוקי בבקשה..." ג׳ימין אמר בקול חמוד ופרצוף כלבלב, ג׳ונגקוק הסתקל על פרצוף הכלבלב והסית את מבטו "אה..." הוא אמר והביט שוב על ג׳ימין "טוב" הוא הוסיף ביאוש, לא יכול לעמוד מול פרצוף הכלבלב של ג׳ימין, ג׳ימין קפץ בשמחה, "אבל המורה שלי לא תכעס שלא באתי לשיעור?" שאל ג׳ונגקוק, "אל תדאג, המורה יביא לך אישור" ג׳ימין הרגיע "שנלך?" ג׳ימין שאל, "כן" ג׳ונגקוק ענה והם התקדמו לחדר החזרות.

הם נכנסו לחדר החזרות ורק התלמידים של להקת בית הספר היו שם, הם התיישבו על שני כיסאות גבוהים, "אז מה אתם עושים בחזרות?" שאל ג׳ונגקוק כשהביט אל התלמידים שדיברו אחד עם השני, "שרים" ג׳ימין ענה בקצרה, "אני גם צריך" ג׳ונגקוק שאל בדאגה, "אתה... לא אבל אני חושב שהמורה די יכריח אותך" ג׳ימין אמר עם חיוך מתוק, "אבל אני לא רוצה" ג׳ונגקוק אמר בפרצוף עצוב, "אל תדאג אני ישמור עליך" ג׳ימין אמר בקול של אח גדול, "כן אני בטוח" ג׳ונגקוק אמר בציניות וצחק, "אל תצחק" ג׳ימין אמר ניפח את לחייב, "טוב, טוב אני לא צוחק" הוא אמר ונסה לעצור את הצחוק שלו, אבל כשהוא הסתכל על פניו החמוצות של ג׳ימין הוא פרץ בצחוק מבטם של חלק מהתלמידים הופנה לכיוונם, "די..." ג׳ימין אמר ותפס בידיו של ג׳ונגקוק "ג׳ונגקוק תפסיק לצחוק" הוא אמר אבל ג׳ונגקוק המשיך לצחוק "ג׳ונגקוק מסתכלים" הוא אמר בשקט כך שרק הוא וג׳ונגקוק שמעו, ג׳ונגקוק הפסיק לצחוק מייד והסתכל סביב, התלמידים הסתכלו אליו ללא הבאות, "סליחה" ג׳ונגקוק לחש לג׳ימין וג׳ימין עזב את ידיו של ג׳ונגקוק, התלמידים הפסיק להסתכל אלהם וחזרו לעניינם, ג׳ונגקוק הביט על ג׳ימין שחייך חיוך מרוצה, "אתה יודע לא שאלתי אותך עדיין על צבע השיער שלך" ג׳ונגקוק אמר בזמן שהסתכל על שיערו הכתום של ג׳ימין "זה לא הצבע הטבעי של" ג׳ונגקוק אמר ללא שאלה, "כן, צבעתי" ג׳ימין אמר בחיוך והביט על ג׳ונגקוק, "למה?" ג׳ונגקוק התעניין, "כי אני חושב שהצבע הזה יותר מתאים לי", " אני חושב שלך יתאים כל צבע" ג׳ונגקוק אמר בחיוך, ג׳ימין חייך אליו בחזרה מנסה להסתיר את פעימות הלב שיתחזקו, המורה נכנס דרך דלת וכל התלמידים נעמדו, "בוקר טוב תלמידים" הוא אמר והתקדם לכיסאו, "בוקר טוב" התלמידים השיבו לו והתישבו בחזרה על כיסאותם, "ג׳ונגקוק" המורה אמר מופתע מנוכחותו של ג׳ונגקוק "אתה מצטרף ללהקה?" המורה שאל בסקרנות וג׳ונגקוק הניד בראשו לשלילה, "לא, באתי כי ג׳ימין הכריח אותי" הוא אמר והסתכל על ג׳ימין שהביט במבט מתנצל, "סליחה" הוא לחש לג׳ונגקוק וג׳ונגקוק ניסה ליצור את עצמו מלצחוק, "בכל מקרה יופי שאתה פה, אתה שר כן?!" המורה די קבע את זה וג׳ונגקוק הניד את ראשו במהירות לשלילה, "אל תדאג תשיר כמו פעם שעברה" ג׳ימין אמר בשקט אל ג׳ונגקוק מנסה להרגיע אותו, ג׳ונגקוק נאנח ביאוש להנהן, "טוב" הוא אמר, "יופי" המורה אמר.