אהבה בלהקת בנים (jikook)

-פרק 19-

ג׳ונגקוק קם כהרגלו עם צלצול השעון המעורר, צעד לכוון חדר האמבטיה ורכץ את פניו, הוא חזר לחדרו, החליף את בגדיו לבגדי בית הספר וירד במורד המדרגות לכוון המטבח,הוא התיישב על כסא מול השולחן ואימו הגישה לו תה חם, "בוקר טוב" היא אמרה בזמן שהניחה את כוס התה על השולחן, "בוקר" הוא השיב ללא מצב רוח חיובי, "קרה משהו?" היא שאלה בדאגה את בנה, "אני בסדר, סתם בוקר רע" הוא השיב, "אתה בטח?" היא דאגה, "בוקר טוב" ג׳ונגהיון פרץ מן דלת הבית ונכנב אל המטבח, "בוקר טוב" אימו החזירה, "בוקר טוב ג׳ונגקוקי" הוא פנה אל אחיו הצעיר וג׳ונגקוק הביט בו במבט משועמם, "למה הפרצוף העצוב ג׳ונגקוקי? " ג׳ונגהיון שאל והתיישב על כסא מול ג׳ונגקוק, "לא עניינך" הוא ענה ולגם מכוס התה החם, "ג׳ונגקוקי" הוא אמר בקול חמוד "זה בגלל ג׳ימין" הוא המשיך וג׳ונגקוק התמלא כעס, "תפסיק להתערב" הוא אמר עם טיפת כעס, קם מהכסא הניח את כוס התה בכיור ויצא מהמטבח, "ג׳ונגקוק" אימו קראה ויצא אחריו למטבח "ג׳ונגקוק מה קראה עם ג׳ימין" היא שאלה בזמן שנעמדה מולו, "אמא זה באמת שם דבר, הכל טוב" הוא ניסה להרגיע, "ג׳ונגקוק אתה יודע שאתה יכול לדבר איתי על הכל" היא אמרה, "כן אמא" הוא אמר "אני צריך ללכת לבית ספר" הוא הוסיף והיא הנהנה אליו, "כן" היא אמרה בזמן שג׳ונגקוק הרים את תיקו מהרצפה והניח אותו על כתפייו, "להתראות" היא הוסיפה וג׳ונגקוק יצא מן דלת הבית, "להתראות" הוא החזיר לה והלך לכוון בית הספר.
הוא נכנס בין שערי בית הספר והלך לכוון חדר החזרות, לחזרת בוקר, הוא עבר במסדרון הארוך ונכנס דרך הדלת אל חדר החזרות, הוא התישב על הכסא הגבוה ושלף את הטלפון מכיסו, הוא הקיש מספר פעמים על צג הטלפון ושלח הודעה 'הי ג׳ימין אני בחדר חזרות, איפה את?' הוא החיכה לתשובה, צליל הודעה נשמע, 'אני בדיוק נכנס אל בית הספר' הוא קראה את ההודעה והמתין לג׳ימין שיגיע לחדר החזרות, אל חדר החזרות נכנסו שני תלמידים, אחרייהם נכנסו עוד שלושה תלמידים ואחרייהם ג׳ימין, הוא נכנס אל חדר החזרות, "הי, בוקר טוב"  הוא אמר והתיישב לצד ג׳ונגקוק על כסא גבוה, "בוקר טוב" ג׳ונגקוק אחזיר "אז... איך היה אתמול" הוא התחיל "בדייט שלך...? " הוא שאל את ג׳ימין שהיה מובך מהמצב, "היה טוב" הוא עונה על שאלתו של ג׳ונגקוק, "לאין הלכתם?" הוא שאל אפילו שכבר ידע את התשובה, "הינו במסעדה" הוא ענה, "אה.. אוקיי, ועל מה דיברתם?" הוא המשיך לשאול, "עליך" הוא ענה, "באמת?" מבטו של ג׳ונגקוק מופתע, "לא" הוא ענה וציחקק "מה זאת החקירה הזאת?" הוא שאל, "סתם מתעניין" ג׳ונגקוק ענה, "טוב, אז דיברנו על הלהקה, על העבודה בבית הקפה, ועלי והוא סיפר גם על עצמו" ג׳ימין הסביר, "אז אחרי המסעדה הדייט נגמר?" הוא שאל, "לא הלכנו לגן השעשועים והחלפנו מספרי טלפון" ג׳ימין אמר, "הפארק שלייד בית הספר?" הוא שאל וג׳ימין הנהן אליו, "אני מבין" הוא אמר, 'גן השעשועים הזה הוא שלנו, אנחנו תמיד נפגשים שמה, למה הוא לקח לשמה את... את.., אני אפילו לא יודע איך קוראים לו מוכר גלידה מעצבן' הוא חשב ונוצרה שתיקה לרגעים ספורים, "איך קוראים לו?" ג׳ונגקוק שאל, "למי" ג׳ימין כבר התנתק מהשיחה בה דיברו לפני כמה רגעים, "למוכר הגלידה" ג׳ונגקוק ריענן את זכרונו של ג׳ימין, "הא, כן, קוראים לו טאמין" הוא ענה, "בוקר טוב תלמידים" המורה נכנס אל חדר החזרות, "נתחיל מייד אחרי הצלצול" הוא הוסיף ומייד לאחר מיכן הצלצול נשמע, " תזמון מושלם, בואו נתחיל".