אהבה בלהקת בנים (jikook)

-פרק 11-

ג׳ונגקוק וג׳ימין נכנסו לבניין המישרדים ועלו לקומה הרביעית, הם נכנסים לחדר בו היו כבר בפעם הקודמת, ג׳ונגקוק וג׳ימין הגיעו ראשון לכן החדר היה ריק, ג׳ימין וג׳ונגקוק התיישבו במקומם על כיסאות המנהלים סביב השולחן, שתיקה סררה בחדר, לפתע דלת החדר נפתחה ואל החדר נכנס ג׳יי-הופ צעיר בעל שיער אדום ועניים שחורות נראה שיותר גדול מג׳ונקוק וג׳ימין, "היי אז הקדמנו?" ג׳יי-הופ אמר והתיישב על כיסאו, "כן... " ג׳ימין אמר, "לא הצגתי את עצמי באופן אישי אני הוסק או ג׳יי-הופ נעים להכיר" הוא אמר התרומם מכיסאו ולחץ את ידיהם של ג׳ונגקוק וג׳ימין, "אני ג׳ימין"ג׳ימין הציג את עצמו ולחץ את ידו לא ג׳יי-הופ, "אני ג׳ונגקוק" ג׳ונגקוק הציג את עצמו, "נעם להכיר אתכם ג׳ונגקוק וג׳ימין" הוא אמר עם חיוך גדול, "נעים להכיר" ג׳ימין השיב לו בחיוך, דלת החדר נפתחה שוב ואליה נכנסו נאמג׳ון וג׳ין, "היי כולם" קראה ג׳ין לעברם של ג׳ימין ג׳ונגקוק וג׳יי-הופ, "היי" ג׳יי-הופ השיב לו ואחריו גם ג׳ימין וג׳ונגקוק, "נעים להכיר אני נאמג׳ון" הציג את עצמו נאמג׳ון לפני ג׳ונגקוק וג׳ימין, "נעים להכיר" אמר ג׳ונגקוק ואחריו גם ג׳ימין "נעים להכיר", " היי.... אני ג׳ין" ג׳ין הציג את עצמו ולחץ את ידיהם של ג׳ונגקוק וג׳ימין במרץ, "היי" ג׳ימין ענה לו בחיוך רחב, "היי" ג׳ונגקוק השיב לו גם, "אתם החדשים נכון, אני ישמח לעבוד איתכם" אמר ג׳ין בהתרגשות, "נשמח לעבוד איך" ג׳ימין דיבר בשמו ובשם ג׳ונגקוק וג׳ונגקוק הנהן, "תהיו קצת בשקט" קול נשמע מפינת החדר, "שוגה על תהיה ישנוני" קראה ג׳ין, "מתי הוא נכנס?" שאל ג׳ונגקוק, "לפני כמה דקות" ענה ג׳יי-הופ, "לא שמתי לב" ג׳ונגקוק אמר, דלת החדר נפתחה ולתוך החדר נכנס המנהל, "אני רואה שכולם כאן, שבו" המנהל אמר וישב במקומו, "לא כולם פה טאהיו-" נאמג׳ון נקטע על ידי פתיחת דלת החדר בסערה, "אני פה" קראה טאהיונג כשנכנס לחדר, "יופי אז עכשיו כולם פה אפשר להתחיל".
"כל אחד מכם צריך למלא טופס כאלה ללהקה" המנהל אמר וחילק לכולם את התפסים, "טאהיונג ג׳ימין וג׳ונגקוק אתם תצטרכו שהורכם יחתמו כך שאתם משוחררים לבנתיים ואני מצפה היום לכבל את התפסים חתומים" הוא אמר והם הנהנו, "משוחררים" הוא אמר והשלושה כמו מכיסאותהם ויצאו מהחדר.
"אז נתראה אחר כך" אמר טאהיונג והתכוון ללכת אך ג׳ונגקוק עצר אותו, "רגע רוצים שנלך יחד, "מה זאת אומרת?" שאל טאהיונג, "נלך ביחד לבתים אחד של השני.. כאילו אם זה לא מפריע לכם" ג׳ונגקוק, "אה.. אני בסדר עם זה" אמר טאהיונג והם חיקו לתשובות של ג׳ימין, הם הביטו בו לכמה שניות, "טוב, בסדר לא אכפת לי"הוא אמר בסופו של דבר, " יופי, אז למי הולכים ראשון?"שאל ג׳ונגקוק, "אפשר אליי" ג׳ימין הציע, "טוב, אז לבית של ג׳ימין" קראה ג׳ונגקוק והתחיל לצעוד, ג׳ימין וטאהיונג ציחקקו והלכו אחרי ג׳ונגקוק, "קדימה לדרך" ג׳ימין וטאהיונג קראו ביחד והשלישית התפרצה בצחוק.

הם הגיעו לפתח הבית של ג׳ימין, "שנכנס" ג׳ימין אמר ופתח את דלת הבית, הם נכנסו פנימה וסגרו את הדלת מאחוריהם, "אמא אני בבית" ג׳ימין קראה לעבר הסלון, "צ׳ים צ׳ים קטן שלי חזרתה" היא התקרבה אלהם "או ג׳ונגקוק גם אתה פה" היא הפתעה, "שלום גברת פארק" הוא אמר בחיוך, "ומי אתה" היא שאלה ברכות את את טאהיונג, "שלום גבירתי אני טאהיונג אני חבר בלהקה שלהם" טאהיונג הציג את עצמו, "נעים להכיר אני אמא של ג׳ימין" היא אמרה והושיתה את ידה, טאהיונג הושיט גם את שלו ולחץ את ידה, "תיכנסו לסלון אני הבאה שתייה" היא אמר והלכה לכוון המטבח, "בואו" ג׳ימין אמר והלך לכוון הסלון ג׳ונגקוק וטאהיונג אחריו.
"מה מביא אותכם לכן?"שאלה אמא של ג׳ימין, "את צריכה לכתום אל זה" ג׳ימין ענה והגיש לה טפסים, "זה טפסי קבלה ללהקה" הסביר ג׳ונגקוק, "אני מבינה" היא אמרה כמה ממקומה והלכה לכוון שולחן קטן היא פתחה את מגירת השולחן ושלפה ממנה עט, "תן לי את זה בבקשה" היא אמרה לבנה שהשיט לה את הדפים לא עברה דקה והדפים נקראו ונחתמו על ידי אימו של ג׳ימין, "תודה אמא" ג׳ימין אמר בהתרגשות נתן לאימו חיבוק לכך ממנה את התפסים ונעמד, "בואו" הוא אמר והשניים התרוממו, "אתם כבר הולכים" האם אמרה בקול עצוב, "כן יש לנו משימה להחזיר את התפסים בזמן" ג׳ימין אמר והשלושה ציחקקו, הם התקדמו לכוון הדלת אך חתול ג׳ינג׳י חסם את דרכם החוצה, "לא צ׳וקו אתה לא באה איתנו" ג׳ימין אמר בעצב והתכופף אל החתול מלטף אותו בעדינות, "יש לך חתול" טאהיונג אמר בילדותיות והתכופף אל היצור הפרוותי "איזה חמוד" הוא אמר וליטף את החתול, "קדימה הולכים" ג׳ונגקוק קראה, "אל הבית של ג׳ונגקוק" ג׳ימין קראה גם הוא ופתח את הדלת, "ביי ביי צ׳וקו" טאהיונג נפרד מהחתול, "להתראות גברת פארק" אמר ג׳ונגקוק והיא חייכה אליו, "להתראות" היא החזירה לו, "הולכים" ג׳ימין קראה וסגר את דלת הבית, התחנה הבאה הבית של ג׳ונגקוק.