הוא הביט לצדדים כדי לראות אם יש אנשים בסביבה ששמו לב לכך, אך לא אף אחד לא שם לב לך שג׳ונגקוק כמעט והתנגש בעמוד, הוא החליט לא להתעסק יותר וטלפון והעדיף להסתכל על הסביבה, הוא המשיך ללכת לכוון ביתו ושוב נעצר בפתאומיות, הפעם זה לא היה בגלל עמוד זה היה בגלל משהו אחר, ג׳ימין הוא ראה את ג׳ימין וטאמין במסעדה מדברים ואוכלים בשמחה, הוא הרגיש כאב עז בליבו כאילו חץ שחור פגע בו ויצר חור.
ג׳ונגקוק ניסה להתעלם ולהמשיך בדרכו בחזרה לביתו, אך הוא לא יכל, הוא הביט בג׳ימין מדבר עם טאמין, הם בדייט, ג׳ימין בדייט עם מישהו שהוא לא ג׳ונגקוק, ג׳ונגקוק כל כך קנאה, הוא החליט להתעלם ולהמשיך ללכת לכוון ביתו.
בנתיים בדייט של ג׳ימין וטאמין, הם סיימו לאכול, טאמין התעקש לשלם את החשבון בתור זה שהזמין את ג׳ימין לדייט, אך ג׳ימין התעקש לשלם הוא, הם החליטו שכל אחד ישלם על השני, חמוד נכון, אז למזלם המנות עלו אותו החמיר, הם יצאו מהמסעדה והלכו לכוון גן השעשועים שלייד בית הספר, הם התיישבו על הנדנדות, זה לצד זה, "אתה תמיד באה למקום הזה" טאמין שאל, "כן זה המקום שלי ושל ג׳ונגקוק, אנחנו תמיד באים לפה, כשיש לנו זמן" ג׳ימין הסביר, "מי זה ג׳ונגקוק" טאמין שאל, "אנחנו החברים הכי טובים, הוא היה איתי בגלדרייה היום" ג׳ימין אמר, "אה... הוא, אתה קרובים" הוא שאל וג׳ימין הנהן, "כן, אנחנו לומדים באותו בית הספר, אנחנו גם ביחד בלהקת בית הספר, ועובדים ביחד" ג׳ימין אמר, "איפה אתה עובד" טאמין שאל, "בבית הקפה לא רחוק מפה" הוא הסביר וטאמין הנהן, "אוקי, אז אפשר את מספר הטלפון שלך" טאמין שאל, "רק בתנאי אחד" טאמין חיכה להמשך המשפט, "שתתן לי את המספר שלך" ג׳ימין אמר, "עשינו עסק" טאמין אמר והם צחקו בזמן שהוציאו את הטלפונים שלהם מהכיס האחורי של המכנס, הם החליפו מספרים אחד עם השני, "נראה לי שכבר מאוחר לא? " טאמין שאל כאשר ראה את השעה על מסך הטלפון, "כן צודק כדאי שנחזור" ג׳ימין אמר והתרומם מן הנדנדה, "אני אלווה אותך הביתה" טאמין אמר והתרומם גם הוא, ג׳ימין הנהן אליו והתחיל ללכת לכוון ביתו וטאמין הולך בעקבותיו, "ג׳ימין, מה דעתך על דייט שני?" טאמין שאל וג׳ימין הנהן אליו, "מתי?" ג׳ימין שאל, "עוד שלוש ימים, זה בסדר?" הוא שאל וג׳ימין הנהן אליו, "כן זה מושלם" הוא אמר ונעצר, "כאן זה הבית שלי" ג׳ימין אמר, "אה.. אוקיי" טאמין אמר "להתראות" הוא הוסיף, "נתראה" ג׳ימין אמר ונכנס לביתו בזמן שטאמין הלך לדרכו, "ג׳ימין למה חזרתה מאוחר?" אימו ישבה בסלון, " אמא אני כבר לא ילד" הוא אמר והתיישב ליידה, "אתה תמיד תשאר הילד הקטן שלי" היא אמרה ונשקה למיצחו, "אני הולך להחליף בגדים" הוא אמר והתרומם מהספה, "טוב" היא אמרה, "ג׳ימין" ג'יהיון אחיו הקטן בן החמש של ג׳ימין אמר בעיפות, "ג'יהיון למה אתה ער" ג׳ימין שאל, "מי זה שחזרת איתו הביתה" ג'יהיון שאל בזמן ששיפשף את עיניו, "חבר טוב שלי" ג׳ימין שיקר "כדאי שתחזור לישון" הוא הוסיף " אתה רוצה שאני ירדים אותך?" ג׳ימין שאל וג'יהיון הנהן אליו, הם הלכו שנהם לחדר של ג׳יהיון, הם נכנסו אל החדר החשוך שהיה מואר במסורת לילה קטנה, ג׳יהיון טיפס על המיטה והתכסה בתמיכה, ג׳ימין התישב לייד המיטה וסידר את הסמיכה, "ג׳ימין" ג׳יהיון אמר, "ממ..?" , "ג׳ונגקוק הוא החבר הכי טוב שלך?" ג׳יהיון שאל וג׳ימין הנהן אליו "כן" הוא אמר, "אני רוצה גם חבר כמו ג׳ונגקוק, שכל פעם יבוא לשחק איתי" ג׳יהיון אמר, בימים האחרונים ג׳ונגקוק ביקר הרבה בביתו של ג׳ימין ושיחק עם ג׳יהיון שהתחבר אליו מאוד, "ג׳ונגקוק יכול להיות גם החבר שלי" ג׳יהיון שאל בעייפות ועצם את עיניו, "תשאל אותו" ג׳ימין אמר וג׳יהיון הנהן, "טוב" הוא אמר ופיהק ולאחר כמה שניות נרדם, ג׳ימין התרומם על רגליו, יצא מהחדר והלך אל חדרו, הוא החליף בגדים לבגדי שינה, כיבה את האור, נשכב על מיטתו ונרדם.
_____________
מקווה שאהבתם את הפרק, אני אתחיל לעלות פרקים בימי שני וחמישי.
העלתי ספר שבו אני יכתוב עידכונים ועוד דברים אם אתם רוצים תכנסו לראות.
YOU ARE READING
אהבה בלהקת בנים (jikook)
Romanceג׳ונגקוק הוא ילד חדש בבית הספר התיכון הוא עבר דירה לא מזמן ועכשיו הוא צריך להשתלב בעיר חדשה. ג׳ונגקוק אוהב לשיר ולפעמים גם לרקוד, אבל הוא לא אוהב ששומעים אותו שר. כשהוא הגיע לבית הספר החדש בפעם הראשונה קרה משהו שהוא לא האמין שישנה את חייו בצורה כל...
