"ג'ימין, ג'ונגקוק איזה יופי הגעתם, עכשיו אפשר להתחיל" הוא אמר התרומם מכיסאו ולחץ לידהם "שבו" הוא הוסיף ואצביע על שני כיסאות מנהלים שהיו ליד השולחן, הם עשו כמבוקשו והתיישבו "עכשיו כשכולם פה אפשר להתחיל" המנהל אמר והתיישב בחזרה בכיסאו.
"אז דבר ראשון נעשה הקרות" המנהל אמר "ג'יי-הופ תתחיל" הוא אמר והסתכל על מישהו עם שיער אדום, "קוראים לי ג׳ונג הוסק ושם הבמה שלי הוא ג'יי-הופ ואני ראפר" הוא הציג את עצמו, את התפקיד שלו בלהקה וגם את שם הבמה שלו, "אני קים סוקג'ין והתפקיד שלי הוא שירה ושם הבמה הוא ג׳ין" אמר מישהו בעל שיער שחור, "אני מין יונגי שם במה שוגה, אני ראפר" מישהו בעל שיער אפור אמר, "קוראים לי קים נאמ-ג'ון, אבל שם הבמה שלי הוא RM ואני גם ראפר" עוד אחד הציג את עצמו, עכשיו תורו של ג'ימין להציג את עצמו, "אה... אני פארק ג'ימין ואני ווקליסט ו...אין לי שם במה אז אני השתמש בשם שלי ג׳ימין" הוא אמר עם חשש, "אני ג'ונגקוק ואני גם ווקליסט וגם לי אין שם במה אז אני הישארו ג׳ונגקוק" ג'ונגקוק אמר גם הוא, אחרון טאהיונג, "קוראים לי קים טאהיונג, אני שירה תוכלו לקרוא לי וי" הוא אמר בביטחון, "יופי, אז כולם הציגו את עצמם, חוץ מימני אבל אתם תקראו לי המנהל" הוא אמר "אז עכשיו אני רוצה לשמוע איך אתם נשמעים ביחד, זה שיר שהיה שלכם" הוא אמר והציג חבילת דפים "לכל אחד מסומן מה הוא שר"הוא אמר וחלק להם את הדפים "אתם תתאמנו במשך חצי שעה עד ארבעים דקות על החלק שלכם ואז אני רוצה לשמוע איך אתם שרים יחד" הוא אמר וכולם הנהנו, הוא חילק להם את הדפים, "יש שלוש חדרים שבהם תוחלו להתאמן, תצאו אלהם הם פה בקומה,המוזיקה של השיר נמצאת בכל שלושת חדרי החזרות, בהצלחה לכם, אני אחזור בעוד חצי שעה" הוא אמר ויצא מהחדר, "בוא" ג'ימין אמר ומשך את ג'ונגקוק אל מחוץ לחדר, הם נכנסו לאחד מחדרי החזרות והתיישבו אחד מול השני על כיסאות גבוהים, "בוא נתחיל" ג'ימין הציע וג'ונגקוק הנהן, דפיקות נשמעו על הדלת והיא נפתחה, "אה.. ג'ונגקוק, ג'ימין אני יכול להיות איתכם פה? אין לי חדר להיות בו, ג'יי-הופ עם שוגה בחדר ונאמ-ג'ון עם ג'ין " טאהיונג שאל, "כן זה בסדר" ג'ונגקוק אמר בחיוך, "תודה" טאהיונג הודה ונכנס לחדר והתיישב גם הוא על כיסא, ג'ימין היה עצבני אבל הוא לא נתן לאף אחד לראות את זה, "אני אתחיל" ג'ימין אמר והתחיל לשיר עם הפלייבק את החלק שלו, הוא סיים לשיר אחרי חצי דקה בערך, "ג'ימין אתה שר יפיפה" טאהיונג אמר וג'ימין הנהן, "תודה" הוא הודה לו אבל לא התרגש מהמחמאה הזו "עכשיו אתה שר, לא?" הוא פנה אל טאהיונג וטאהיונג הנהן הוא התחיל לשיר וכשסיים ג'ימין היה מופתע אבל לא יותר מידיי, "איך זה היה?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק חייך, "זה היה יפיפה" ג'ונגקוק אמר עם חיוך, "עכשיו אתה שר ג'ונגקוק" ג'ימין אמר וג'ונגקוק התכוון להתחיל אבל טאהיונג קטע אותו, "רגע, אני רוצה ללכת לשתות אתם תחקו לי? אני רוצה לשמוע אותך שר" הוא אמר וג'ונגקוק הנהן טאהיונג נעמד מכיסאו "אתם רוצים לשתות משהו?" הוא שאל ושניהם הנידו בראשם לשלילה וטאהיונג יצא מהחדר, נהייתה שתיקה קצרה, "ג'ימין" ג'ונגקוק שבר את השתיקה, "מ..?" ג'ימין ענה, "אני חושב שאני... אני חושב שאני... אני מ-" הוא נקטע, "אתה לא, ממש לא" ג'ימין ענה ונעמד, "אבל הוא.." ג'ונגקוק חשב מה להגיד, "הוא לא כמוך" ג'ימין אמר, "איך אתה יודעה?" ג'ונגקוק שאל, "הוא לא בשבילך" ג'ימין אמר והתיישב בחזרה, "אבל.." הוא חשב באיזה מילים להשתמש הוא לא ידע מה להגיד, "אתה מקיר אותו פחות מחצי שעה" ג'ימין אמר, "אתה לא מעמין באהבה ממבט ראשון?" הוא שאל, "לא" ג'ימין שיקר הוא כבר התאהב ממבט ראשון, בג'ונגקוק, הוא לא הולך לוותר עליו, עכשיו יש לו יריב, יריב בשם טאהיונג, הדלת נפתחה ולחדת נכנס טאהיונג, "תודה שחיקיתם לי".
YOU ARE READING
אהבה בלהקת בנים (jikook)
Romanceג׳ונגקוק הוא ילד חדש בבית הספר התיכון הוא עבר דירה לא מזמן ועכשיו הוא צריך להשתלב בעיר חדשה. ג׳ונגקוק אוהב לשיר ולפעמים גם לרקוד, אבל הוא לא אוהב ששומעים אותו שר. כשהוא הגיע לבית הספר החדש בפעם הראשונה קרה משהו שהוא לא האמין שישנה את חייו בצורה כל...
