אהבה בלהקת בנים (jikook)

-פרק 20-

צלצול להפסקה, אחרי שעה של חזרות עם להקת בית הספר ואז שעה אנגלית, ג׳ונגקוק היה מותש, הוא אסף את חפציו אל התיק והניח אותו על כתפו, ג׳ונגקוק ידוע בכך שהוא לא הכי טוב באנגלית, המקצעה שהוא הכי פחות טוב בו, וגם בין המקצועות היחידים שהוא לא טוב שהם, הוא ירד במורד המדרגות אל חצר בית הספר, "ג׳ונגקוקי" ג׳ימין ישב על גבעת הדשא, "היי" ג׳ונגקוק אמר כאשר הגיע אל ג׳ימין והתיישב לידו על גבעת הדשא, "ג׳ונגקוק, רוצה ללכת שוב לאכול גלידה, היה כיף אתמול" ג׳ימין הציע, "לא" ג׳ונגקוק אמר בקצרה, 'אתה רוצה ללכת לאכול גלידה או ללכת לראות את טאמין?! אה ג׳ימין?!' ג׳ונגקוק רצה להגיד את זה, אך הוא לא יכל, הוא לא רצה שהם יתחילו לדבר על טאמין, ואז ג׳ימין יגיד כמה טאמין מדהים וכמה היה לו כיף איתו, זה ישבור לג׳ונגקוק את הלב, "למה?" ג׳ימין שאל בקול חמוד, "לא באה לי לאכול עכשיו גלידה" ג׳ונגקוק תירץ, "בבקשה" ג׳ימין אמר בתוספת פנים חמודות ומתחננות "וגם לא באה לי לצאת מבית ספר כי אחר כך יכעסו עלי, אולי לך מסכימים אבל לי לא" הוא תירץ שוב, "טוב" ג׳ימין נכנע, "ג׳ונגקוק?" ג׳ימין אמר והביט על ג׳ונגקוק, "אה..?" ג׳ונגקוק חיכה שג׳ימין ימשיך את דבריו, "יש משהו מיוחד היום?!" ג׳ימין לא כל כך שאל, "לא יודע" ג׳ונגקוק ידע את התשובה אך הוא החליט לשחק קצת עם ג׳ימין, "נו, ג׳ונגקוק אתה יודע מה יש היום!" הוא הציב עובדה, "טוב כן כן אנחנו עוברים לגור ביחד" ג׳ונגקוק אמר וחזר על מילותיו ברואשו 'אנחנו עוברים לגור ביחד', ג׳ונגקוק היה מובך, "לא אנחנו, כאילו כל הלהקה, לזה התקבנתי" הוא אמר בלחץ, "כן, היום כל הלהקה עוברת לגור יחד" ג׳ימין אמר בהתרגשות, "כן כולנו" ג׳ונגקוק אמר בשקט, "ארזת כבר מזוודה? " ג׳ימין שאל וג׳ונגקוק הנהן אליו, "כן, ואתה?" הוא שאל, "כן, זה הולך להיות כיף, סוף סוף נהיה עם הלהקה" ג׳ימין אמר בהתרגשות, "כן היה כיף" ג׳ונגקוק אמר עם חיוך עדין על פניו,

"קוקי תגיד אל מי הכי התחברת מהלקה?" ג׳ימין שאל, "אני חושב שהכי לג׳ין" ג׳ונגקוק ענה "למה אתה שואל?" הוא שאל בסקרנות, "סתם ככה" ג׳ימין ענה, נוצרה שתיקה קצרה, "למי אתה התחברת" ג׳ונגקוק שבר את השתיקה, "אני הכי התחברתי לטאהיונג הוא ממש חמוד ומתוק הוא מאוד חברותי וקל להתחבר אלי" ג׳ימין אמר בחיוך מתוק "אוקי הבנתי לא חייב לפרט כל כך" ג׳ונגקוק אמר,הוא לא את הכיוון של השיחה אז הוא העדיף לעצור את דבריו של ג׳ימין, "או קוקי הקטן מקנא" ג׳ימין אמר מביט אל פניו המובכות של ג׳ונגקוק, "אנ-אני לא מקנא, ממש לא, למה לי בכלל לקנא אני אף פעם לא מקנא?ממש, מקנא?! אני?!" ג׳ונגקוק אמר בלחץ וג׳ימין ציחקק, "אוקי אוקי הבנתי, אתה לא מקנא" ג׳ימין אמר בזמן שהביט אל תוך עינייו של ג׳ונגקוק שנעץ את מבטו בדשא הירוק "קנאי" ג׳ימין אמר וצחקק, "אוף איזה מעצבן" ג׳ונגקוק אמר והוציא אנחה מפיו, "אני סתם צוחק איתך מר נעלבי" הוא אמר וג׳ונגקוק ניפח את לחיו הצבועות בגוון ורוד, "ואל תדאג אתה עדיין האהוב עליי מכל הלהקה" ג׳ימין אמר והגוון הורדרד הפך ביו רגע אדמדם, ג׳ונגקוק היה מובך אך הוא ניסה להסתיר את זה בכך שצחק צחוק מעולץ, הוא חשב על זה 'ג׳ימין קראה לי קוקי הקטן זה כזה חמוד הוא גם אמר שהוא הכי אוהב אותי, כאילו מהלהקה, אבל הוא בטח מעדיף להיות עכשיו עם טאמין ולאכול גלידה בטעם שוקולד בגביע בינוני, אוף' ג׳ונגקוק שיחרר אנחה מפיו.