״טל! שעה אני מחכה לך!״ שקד, החברה הכי טובה שלי צעקה עליי בטלפון.
״בסדר, הפעם אני באמת יוצאת״ נאנחתי בעייפות. אני לגמרי לא רגילה לקום בשעות האלו.
אחריי חודשיים ועשרה ימים שהייתי קמה כל יום בשעות הצהריים, הגיע הזמן לחזור לבית ספר. למרות שלא הייתי מתנגדת שהחופש יימשך.
לקחתי את הילקוט החדש שקניתי ויצאתי מהבית, פוגשת במבטה העצבני של שקד.
״כמה זמן צריך לחכות לך!״.
״תתמודדי״ אמרתי.
״יום ראשון בתיכון אחותי!״ שקד קפצצה בהתרגשות, כאילו היא לא כעסה עליי לפני רגע. אבל זאת שקד, היא לא מסוגלת לכעוס או להתעצבן. ובטח לא עליי, החברה הכי טובה שלה.
״האמת שזה מרגש״ הודתי.
זה בהחלט יום שיכול להוביל לשנה שתשנה לי את החיים. אני לא באמת יודעת מה יקרה ומי אני אכיר.
״את נראית מדהים! כולם עומדים לעוף עלייך!״ שקד הוסיפה.
במהלך החופש הזה עשיתי שינוי נפשי ופיזי, ירדתי 12 ק״ג ואני הרבה יותר מקבלת את עצמי ככה.
לאחר הליכה של עשר דקות הגענו לבית ספר החדש והגדול שלנו והיינו בשוק מגודלו.
בחטיבה הכל היה שונה, היינו שלוש כיתות בכל חטיבה-עכשיו אנחנו 9 כיתות בכל השכבה!
התיכון הכיל את כל התלמידים מהחטיבה הקודמת שלי, את התלמידים מהחטיבה שצמודה לחטיבה שלמדתי בה ואת תלמידי החטיבה מהקצה הצפוני של העיר.
כולם ידעו שתלמידי החטיבה מהקצה של העיר טחונים מהתחת, מארגנים את המסיבות הכי שוות בשביל להכנס אליהן צריך להיות מקושרים או להכיר טוב את מארגני המסיבה הקבועים.
לא הכרתי אותם ולא הכרתי אף אחד מבית הספר של הטחונים, שכולם נהגו לכנות ״צפונבים״. היו לי את החברים שלי וזה הספיק לי לגמריי.
אבל עכשיו, אחרי שעברתי את השינוי שלי אני לגמרי פתוחה ורוצה להכיר חברים חדשים. לא משנה איפה הם לומדים.
שקד ואני נכנסנו לכיתה החדשה שלנו, י׳3, שם פגשנו את תאיר ורומי. שקד, תאיר, רומי ואני חבורה כבר מאז כיתה ז׳.
״אומייגאד! אנחנו שישיסטיות!״ תאיר קראה בהתלהבות.
״כן, אה? איך הזמן רץ״ רומי אמרה נרגשת.
״בטח נפגוש מלא שמיניסטים חתיכים!״ שקד אמרה, וזה היה נראה כאילו אישיוניה משנים את צורתם לשני לבבות.
״הלוואי שזה יקרה״ הוספתי, ולפני שמישהי הספיקה לומר דבר נוסף מורה, שהציגה את עצמה בתוך המחנכת שלנו נכנסה לכיתה.
כל אחד תפס מקום בכיתה הגדולה והמחנכת החדשה שלנו התחילה להסביר על השנה החדשה.
סרקתי במבטי את הכיתה החדשה שלי והתחלתי לסרוק בעיניי כל פרצוף שחדש לי.
״טל!״ שקד לחשה לי.
״מה?״ לחשתי.
״כבר את חולמת? עוד לא התחילה השנה...״ היא ציחקקה.
חזרתי להקשיב למורה וסיכמתי עם עצמי שאני אסיים לסרוק את שאר תלמידי בכיתה מאוחר יותר.
״השנה אתם נדרשים לבצע 60 שעות של מחויבות אישית. יש רשימה מפורטת באתר בית הספר לגביי מקומות בהם אתם יכולים להתנדב״ המורה אמרה ״יש שאלות?״.
״המורה״ אחד התלמידים הרים את ידו.
לפי צורת הדיבור שלו והמראה שלו היה ניתן לראות ללא ספק שהוא צפונבי. הוא היה שזוף, ובלורית שחורה עיטרה את ראשו. הוא לבש ג׳ינס ממותג יקר וחולצת בית ספר לבנה עם וי עמוק עליה תלויים משקפיי שמש.
״כן?״ היא שאלה.
״אני יכול להודיע משהו?״ הוא שאל.
״כמובן״ היא אמרה.
״זה איתי״ תאיר לחשה לאוזני ״אחד מארבעת המארגנים של המסיבות. נכון הוא חתיך?״.
״כן״ הודתי.
״אז חברה, ביום שישי אני, אור, רועי ועומר מארגנים מסיבת פתיחת שנה בנוהל. מי שרוצה לקנות כרטיסים שיבוא לרחבה בהפסקה. יהיה אש!״ הוא אמר וסירק את הבלורית שלו באמצעות ידו.
כמובן שישר החלו התלחשויות ודיבורים לגביי המסיבה. עכשיו, כשאיתי איתנו בכיתה ושאר המארגנים איתנו בשכבה אף אחד לא מתכוון להפסיד את המסיבה.
שאר היום עבר סבבה, ורומי חפרה לנו שנקנה כבר מחר את הכרטיסים כדי שישאר לנו מקום.
אני מודה, די התרגשתי ורציתי ללכת למסיבה הזאת-בחיים לא הייתי נוכחת בשום סיטואציה עם הצפונבים וזה הרגיש לי קצת מוזר שהאופציה הזאת פתאום נפתחת בפניי.
—————
אז זאת ההתחלה לסיפור😜
קצת משעממת אבל בהחלט שווה לחכות להמשך!❤️
YOU ARE READING
My new life || החיים החדשים שלי
Romance״אסור לי להתאהב בו אך אני לא מסוגלת לשלוט בזה. הקרבה שלי אליו גורמת לבטן שלי להתהפך וריח הבושם הגברי שלו מבלבל אותי לגמרי...״ טל עולה לתיכון ומתחילה חיים חדשים לגמריי לאחר מהפך גדול שעברה, היא נראית אחרת ומתנהגת אחרת - אך היא לא מוכנה לשינוי שמתחולל...
