פרק 5

8.6K 317 43
                                    

לבשתי אוברול יפה בצבע שחור ומרחתי מסקרה על עיניי הדבש שלי. סירקתי את שיערי הארוך והחלק, ומרחתי על פניי מייקאפ שהסתיר את האדמומיות שעל פניי ואת החצקון המעצבן שהחליט לצמוח דווקא היום, כשאני יוצאת לדייט בפעם הראשונה בחיי.

לאחר מעל לשעה שהתארגנתי העפתי מבט אחרון למראה, סורקת את דמותי המשתקפת בה.

״הגעתי״ דניאל סימס לי.
״אני יוצאת״ החזרתי לו.
בגלל שאין לאף אחד מאיתנו עדיין רישיון, דניאל אמר שהוא יקח אותי לגלידריה שקרובה לבית שלי.

יצאתי מחדרי והוריי ישבו בסלון.
״לאן את הולכת?״ אבי מיהר לשאול.
״אני יוצאת עם החברות הקבועות, אני לא אחזור מאוחר, ביי״ אמרתי במהירות יוצאת מהבית, מונעת את התחקור של ההורים שלי שבטח יקח שעה.

״רגע אבל...״ אימי התחילה לומר אבל אני כבר הייתי מחוץ לבית, נכנסת למעלית.

ההורים שלי יודעים למה אני מתכוונת שאני אומרת שאני יוצאת עם ״החברות הקבועות״, שהן שקד, תאיר ורומי לכן ידעתי שלא תהיה להם התנגדות.

לא היה נעים לי ששיקרתי להם, אבל ידעתי שאם אני אגיד להם שאני יוצאת עם מישהו הם יתחקרו אותי כל כך הרבה זמן, ודייט? לא יהיה לי היום.

כשיצאתי מהבניין ראיתי את דניאל מחכה לי, חתיך מתמיד.
׳חתיך מתמיד?׳ התת מודע שלי אמר ׳אתם מכירים רק מהיום בבוקר!׳.

הסיטואציה החדשה והלא מוכרת, התת מודע שלי והמצב שבו הייתי גרם לי למבוכה גדולה וחיוך גדול נפלט לי ללא שליטה.

ניסיתי למחוק את את החיוך או לפחות להקטין אותו. דניאל חייך גם ובחן אותי.

״מה קורה יפה?״ הוא שאל וחיבק אותי. לא יכולתי שלא להריח את ריח הבושם הגברי שלו והסנפתי אותו במהירות. זאת לגמריי חולשה מספר אחת שלי בגברים.

מה אני אמורה להגיד לו? שגם הוא נראה לא רע? שהוא חתיך? יש לי אפס ניסיון בדייטים.

״הכל טוב״ לבסוף עניתי.
התחלנו ללכת לעבר הגלידרייה האהובה עליי. הוא קלע בול לטעם שלי.

״אז... ספר לי על עצמך״ ניסיתי לפתח שיחה תוך כדי שאנחנו הולכים.

״מרגיש לי כמו ראיון עבודה״ הוא אמר וצחקתי.
״סתם״ הוא מיהר לומר ״אז כמו שאת כבר יודעת אני דניאל, אני לומד בי2. אני מתאמן ואוהב לצאת עם חברים, בעיקר למסיבות״.

״בדיוק כמוני״ חייכתי.

״מגניב, הייתי במסיבה של הצפונבים בשישי?״ הוא שאל.
״גם אתה קורא להם ככה?״ שאלתי בפליאה. חשבתי שרק אני והחברות שלי קוראות לתלמידים מצפון העיר ״צפונבים״.

״כולם קוראים להם ככה״ הוא אמר.
״כן, הייתי במסיבה״ עניתי לשאלתו.

״היתה מסיבה טובה, נכון?״ הוא שאל.
״כן, לגמריי....״ מלמלתי. אני מנסה להשכיח את המסיבה הנוראית הזאת מהראש שלי, שהסתיימה בשיכורה אחת שאיבדה את בתוליי שפתיה בנשיקה טובה להחריד.

אני לא אשכח את זה בזמן הקרוב, אולי בגלל שבזבזתי את הנשיקה הפאקינג ראשונה שלי על מישהו שאני לא מכירה.

דניאל כנראה שם לב שאני לא מרגישה בנוח לדבר על זה והוא החליף את נושא השיחה.

לאחר כעשר דקות הגענו לגלידריה שממוקמת במרכז מסחרי ענק שמקיף גינה יפה ומטופחת. אני בחרתי גלידת אוראו ודניאל בחר גלידת וניל.

לאחר התעקשות רבה נאלצתי לתת לדניאל לשלם עליי כי ידעתי שזה לא יילך בקלות, והרגשתי שהכל הולך טוב מידי.

יצאנו לפארק, התיישבנו על ספסל והמשכנו לדבר.
השעה היתה שעת לילה מוקדמת, הפארק היה כמעט לגמריי ריק והיה מולי פנס רחוב שהאיר את דניאל וגרם לי לראות אותו יחסית בבירור.

״אז... היה לך פעם חבר?״ דניאל שאל אותי.
״לא״ אמרתי והשפלתי את מבטי.
בלי להכיר אותו יותר מידי זה נראה כיאלו היו לו מיליון חברות.

״וואלה?״ הוא שאל מופתע ״האמת שלא ציפיתי״.
״למה לא ציפית?״ שאלתי. אני אמורה לקחת את זה כמחמאה?

״את נראית ממש חמודה, לא סתם אנחנו יושבים פה״ הוא אמר והשפלתי את מבטי, מלקקת את הגלידה שלי. זה היה מצב שהיה די מביך עבורי, זה הדייט הראשון שהייתי בו אי פעם ואני לא ממש יודעת איך להתנהג או מה לומר.

——————

״ביי, היה לי ממש כיף״ אמרתי וחייכתי.
השעה היתה כבר מאוד מאוחרת וחזרתי הרבה יותר מאוחר ממה שחשבתי שאחזור.

לאחר שסיימנו את הגלידה המשכנו לדבר והכרתי את דניאל יותר טוב, והוא הכיר אותי יותר טוב.
השיחה ביננו זרמה ושמחתי שזה לא היה כל כך מביך ומוזר כמו שחשבתי שזה יהיה.

״ביי טל״ דניאל אמר והסתובבתי כדי ללכת.
״ככה אומרים שלום?״ הוא שאל וסובב אותי חזרה אליו, והבנתי טוב מאוד מה הוא מנסה לעשות.

הוא הסתכל על שפתיי והתקרב אליי, אך הזזתי את ראשי ויצא שהוא נישק אותי בלחי.

״עדיין לא״ לחשתי לתוך אוזנו וחיבקתי אותו.
״עכשיו באמת, ביי״ צחקקתי והתנתקתי מחיבוקו, פותחת את דלת הבניין שלי ונכנסת ללובי.

״איזה חיים קשים את עושה לי!״ הוא צעק וצחקתי.

My new life || החיים החדשים שליWhere stories live. Discover now