My new life || החיים החדשים שלי

פרק 14

חזרתי הביתה בוכה ועצבנית. ההורים שלי שאלו למה חזרתי כל כך מהר, המצאתי תירוץ והלכתי לחדרי.

נשכבתי על המיטה ולפתע קיבלתי הודעה.

רועי: ״יפיופה, אל תחשבי ששכחתי את ההתערבות הקטנה שלנו״.
ההודעה הזאת גרמה לי לחיוך קטן לעלות על פניי ולהשכיח ממני את השיחה המזעזעת שהיתה לי עם דניאל.

את/ה: ״לא שכחתי. אבל איך נקיים אותה? אנחנו נמצאים במקום שונה בהפסקות״.

אני ממש לא הולכת ללכת לרחבה של הצפונבים על דעת עצמי, ואני מנחשת שגם רועי לא ירד לפשוטי העם ויהיה במקום שהוא לא הרחבה.

רועי: ״אז נעלה את הרמה של ההתערבות. ביום רביעי נלך בערב לקניון ואני אתחיל עם בחורה שאני בכלל לא מכיר״.

הוא לגמרי העלה את רמת הקושי של ההתערבות, בחורה אקראית בקניון לא תכיר את רועי ולא תדע מי הוא כבר לפני, מה שגורם לסיכויים שלי לנצח לעלות בהרבה.

את/ה: ״סגור״.

<~><~><~><~><~><~>

השעון המעורר העיר אותי לבוקר יום שלישי. קמתי בעייפות מהמיטה שלי שכל כך רציתי להשאר בה לעוד זמן, אפילו רק לחמש דקות.

השיעור הראשון היה כימיה, זה לא שיעור שאנחנו לומדים ככיתה אלא זאת מגמה שבחרנו ללמוד בה.

אני לומדת בה עם שקד, שגיא ויואב. בשיעור הראשון עשינו ניסוי ובשיעור השני המורה הסבירה על עבודה שצריך לעשות בזוגות.

״טל!״ יואב לחש לי ״רוצה שנעשה ביחד את העבודה?״.
״כן״ לחשתי לו חזרה, כדי שהמורה לא תשמע שאנחנו מדברים ותעיף אותנו מהשיעור.

״שקד?״ לחשתי-שאלתי אותה ״זה בסדר שאני אעשה את העבודה עם יואב?״.
לא רציתי לדפוק אותה ושלא יהיה לה עם מי לעשות.

״כן, אני אעשה עם שגיא״ היא לחשה לי.

יום למחרת הגיע יום רביעי, היום בו רועי נבחן שוב במבחן המעבר במתמטיקה והיום בו אנחנו עורכים את ההתערבות שלנו.

קבענו להפגש בשעה 19:00 בקניון, ואני מודה שלפני כל פגישה שלנו אני מתרגשת. לבשתי גינס ארוך גבוה עם קרעים וחולצה חדשה שקניתי שבוע שעבר עם יואב כשהיינו בקניון. נעלתי את נעליי הסופרסטאר השחורות שלי וסיקרתי את שיערי הארוך והחלק.

למזלי אבא שלי יכל להסיע אותי לקניון וחסך לי נסיעה באוטובוס. בשעה 19:10 הגעתי לנקודת מפגש שקבעתי להפגש בה עם רועי.