״עדיין לא סיפרת לי מה קרה אתמול״ שקד אמרה לי.
אתמול בערב, אחרי שהגעתי הביתה ההורים שלי דאגו והחברות שלי כעסו שככה ייבשתי אותן למרות שקבענו שנצא.
לא ידעתי מה לומר להן אז פשוט אמרתי שנעלתי בבית ספר כשעשיתי מחויבות אישית.
שקד היא החברה הכי טובה שלי והיא מכירה אותי הכי טוב, לכן היא דרשה ממני לספר לה מה באמת קרה.
בגלל שהשעה היתה כבר מאוחרת הבטחתי לה שאני אספר לה הכל בבית ספר, ועכשיו, בבוקר שאחרי שקד לא שכחה את ההבטחה שלי.
״לא עכשיו, המורה תעיף אותנו״ אמרתי לה. היינו באמצע שיעור אנגלית, ותכלס זה סתם היה תירוץ כדי לדחות את השיחה שלנו.
לאחר רבע שעה נשמע הצלצול הגואל וכולם יצאו במהירות מהכיתה.
״דניאל אמר שהוא רוצה לדבר איתי״ אמרתי בהתנצלות לשקד כשראיתי שהיא רוצה לשמוע מה קרה לי אתמול.
הרגשתי רע עם עצמי שאני משקרת לה אבל לא היה לי כוח לדבר על זה, והאמת שרציתי לדבר עם דניאל ולקבוע איתו לצאת.
אני מרגישה שהלב שלי התבלבל אתמול בערב עם רועי ואני בטוחה שפגישה אחת עם דניאל תחזיר את הלב שלי למקום שהוא צריך להיות בו.
הלכתי לכיתה של דניאל וכשנכנסתי אליה ראיתי את רועי. הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת-מה אני אמורה להגיד לו? היי? מה קורה?
רועי יצא מהכיתה והתעלם ממני לגמריי, אפילו לא הסתכל עליי.
בלעתי את רוקי באכזבה והשפלתי את מבטי. מה חשבתי לעצמי? שהוא ישים עליי בכלל? יש לו מיליון חברים, מה הוא צריך אותי? אני אוויר בשבילו.
דניאל ראה אותי מרחוק והלכתי לעברו, מחייכת חיוך מזויף ומעמידה פנים כיאלו לא נעלבתי כרגע ברמות.
דניאל משך אותי לחיבוק ונישק אותי בלחי.
״מה קורה טול?״ דניאל שאל אותי, מחייך וקורא לי בכינוי שהוא הדביק לי.
״הכל מעולה. רוצה שנצא החוצה?״ שאלתי.
״בטח, בואי. אבל אני רעב מת, אז בואי נלך לקפח טריה אני אקנה לי משהו לאכול״ הוא אמר ויצאנו ביחד מהכיתה.
הדרך לקפיטריה היתה דרך הרחבה בה ישבו הצפונבים. דניאל ואני הלכנו ביחד, תוך כדי שהוא כורך את ידו על מותניי ואנחנו מדברים ומשלימים פערים מהימים האחרונים.
כשהגענו לרחבה של הצפונבים זרקתי מבט מהיר לעבר הספסל המרכזי בו באופן מפתיע ישבו רועי, איתי, אור ועומר.
הסטתי במהירות את מבטי והרגשתי שרועי מסתכל עלינו. התעלמתי ודניאל ואני המשכנו ללכת לעבר הקפיטריה כשהוא מחבק אותי.
——————
השחלתי את עגילי החישוק הזהובים שלי על אוזניי וזרקתי מבט אחרון במראה.
הייתי נראית מושלם-התלבשתי בצורה מתאימה לגמריי לדייט ומאופרת באופן טבעי אך יפה.
יצאתי מהבית לעבר הבית של דניאל שהיה די קרוב אליי. קבענו אתמול שנפגש בהפסקה היום בערב אצלו ונראה סרט.
לאחר הליכה קצרה הגעתי לבית שלו וצילצלתי בפעמון שליד הדלת.
התחבקנו ונכנסנו לבית שלו, ושוב רועי חזר למחשבות שלי. מאז אותו בערב על הגג הוא לא יוצא לי מהמחשבות וזה מעצבן אותי, מעצבן אותי מאוד.
בעיקר שהוא התעלם ממני בבית ספר יום אחריי. סיפרתי לשקד את כל מה שקרה, והיא אמרה שעדיף לי לשחרר ממנו ולהתמקד מדניאל כי לא יצא מזה כלום. זה גם מה שהמוח שלי חזר ואמר לי, אבל הלב לא שחרר מרועי.
ניסיתי לסלק את רועי מהמחשבות שלי בפעם במיליון במהלך היומיים האחרונים והתיישבתי ליד דניאל בספה הגדולה שלו בסלון.
הוא חיבק אותי והפעיל את הסרט שקבענו שנראה, ולאחר שעה הסרט נגמר.
״רוצה שנזמין משהו לאכול?״ דניאל שאל.
״כן, למה לא״ אמרתי. הייתי די רעבה.
הזמנו פיצה ובנתיים שחיכינו לה התחלנו לדבר.
״תגיד...״ התחלתי לומר ״מה אנחנו?״.
לא יודעת אפילו למה שאלתי את זה, אולי כדי לסגור את ההדלקות הקטנה שהתחילה לי על רועי?
״מה את רוצה שנהיה?״ דניאל שאל בהתחכמות וחייך.
״די, אל תסבך אותי״ צחקתי.
״טוב, טוב״ הוא צחק.
״אז אנחנו זוג?״ הוא שאל.
״אנחנו זוג״ אישרתי את דבריו והוא רכך אליי כדי לנשק אותי. פעימות הלב שלי גברו והייתי ממש לחוצה.
זאת לא פעם ראשונה שדניאל מנסה לנשק אותי, למען האמת כל פעם שנפגשנו בשבועות האחרונים הוא ניסה לנשק אותי וכל פעם דחיתי אותו והסברתי לו שהוא החבר הראשון שלי ושאני עדיין לא מוכנה.
לא רציתי לשקר לו ולומר שכבר התנשקתי, מה הוא יחשוב עליי אם הוא ישמע שהנשיקה הראשונה שלי היתה כשהייתי מסטולה במסיבה? ועוד עם רועי!
והנה הוא שוב עלה למחשבות שלי. נמאס לי. הוא צריך להעלם לתמיד משם.
התקרבתי גם אני אל דניאל והתנשקנו, הוא הניח את ידיו על לחיי והעמיק את הנשיקה.
יכול להיות שזאת היתה טעות?
YOU ARE READING
My new life || החיים החדשים שלי
Romantik״אסור לי להתאהב בו אך אני לא מסוגלת לשלוט בזה. הקרבה שלי אליו גורמת לבטן שלי להתהפך וריח הבושם הגברי שלו מבלבל אותי לגמרי...״ טל עולה לתיכון ומתחילה חיים חדשים לגמריי לאחר מהפך גדול שעברה, היא נראית אחרת ומתנהגת אחרת - אך היא לא מוכנה לשינוי שמתחולל...
