My new life || החיים החדשים שלי

פרק 18

״היי״ אמרתי לרועי והתחלתי למיין יחד איתו את הספרים בספריה.

שוב הגיע יום ראשון, ולמרות שרק אתמול ראיתי אותו אני מודה שדי התגעגעתי אליו.

״היי, מה קורה?״ רועי שאל והעביר שני ספרים לסוף המדף.

״אחלה, אנחנו בסדר?״ שאלתי אותו. לא ידעתי מה הוא מרגיש לגביי אתמול ורציתי לוודא שהוא לא שונא אותי עכשיו.

״למה שלא נהיה בסדר?״ הוא שאל.
״עשיתי מלא פאדיחות אתמול ואני מרגישה חרא״ אמרתי בכנות.

״הכל טוב, כבר שכחתי מזמן״ רועי ניסה להרגיע אותי, וקיוויתי שהוא באמת מתכוון לכך.

״רוצה שנעשה משהו אחרי המחויבות אישית?״ פלטתי מבלי לחשוב.

הרבה פעמים קשה לי להודות על כך בפני עצמי אבל אני לגמרי דלוקה עליו. אני נמשכת אליו בצורה לא מוסברת ואני מחכה בקוצר רוח לכל פעם שאני אפגוש אותו.

״אני לא יכול היום״ רועי אמר והתאכזבתי. למה שהוא בכלל ישים על מישהי כמוני? אני פשוט עלובה.

״אבל אפשר מחר״ רועי אמר וחייכתי.

״סבבה״ אמרתי ״אני יכולה מחר״.

<~><~><~><~><~><~>

לאחר שיצאתי מהמקלחת הוצאתי את האייפון שלי מהמטען, נכנסת לאינסטגרם שלי בשביל עדכון אחרון לפני השינה.

הסטורי הראשון שהופיע לי היה של רועי, שצילם קבוצה של אנשים שניחשתי שהיו חברים וידידות שלו.

לא זיהיתי איפה צולמה התמונה, אבל לא היה קשה לנחש שזאת ישיבה של הצפונבים באיזה וילה של אחד מהם.

העברתי עוד מספר סטורים, ואז הופיע הסטורי שלי מאי, הפרחה של השכבה שלנו.

היא העלתה תמונה של שתי בנות עם לבוש מינימלי שהחזיקו בקבוק אלכהול והסתירו את פניהן באמצעות ידיהן.

לחצתי על הצד הימני של מסך הטלפון שלי ונגלה לפני הסטורי הבא של מאי. תמונה של מתנשקת עם רועי.

הרגשתי את פעימות הלב שלי גוברות ודמעות עמדו בעיניי, כיאלו תקעו לי מיליון סכינים בלב וסובבו אותם.

השעה כבר היתה מאוחרת אז הלכתי לישון, ולאחר זמן רב שבו שקעתי במחשבות נרדמתי.

יום למחרת קמתי בבוקר, והיום נקודת המפגש היתה מתחת לבית של יואב.

כשהגעתי ראיתי ששקד כבר שם.

״היי, מה קורה?״ שאלתי אותה והתחבקנו.
״סבבה, בא לך שנלך לקניון אחרי בית ספר? מלא זמן לא נפגשנו״ שקד אמרה.