My new life || החיים החדשים שלי

פרק 21

״די רועי!״ אמרתי וניסיתי להתנתק מהנשיקה, אך הוא הוריד את חולצתי והתחיל לנשק את הצוואר ולרדת לכיוון החזה שלי

״רועי די, זה לא מצחיק. אני לא רוצה״ אמרתי לו וכבר ממש נלחצתי. ניסיתי להתנגד אך לא הצלחתי, כל פעם שניסיתי להדוף אותו ממני ככה הוא הצמיד אותי לקיר עוד יותר.

דמעות עלו בעיניי, אני עומדת לאבד את הביתולים שלי מאונס.

״רועי די!״ צרחתי ודחפתי אותו הכי חזק שיכולותי. באותו הרגע רועי התרחק ממני, ולא בגלל הדחיפה שלי אלא בגלל הצעקה שלי.

הבטתי בו והתחלתי לדמוע. כמעט נאנסתי עכשיו ולא יכולתי להתעלם מכך שהעיניים שלו היו אדומות.
״מה יש לך? אתה כמעט פגעת בי עכשיו!״ אמרתי, ואפילו לא הייתי מסוגלת להשתמש במילה ״אנסת״.

״ואתה... אתה עישנת סמים?״ שאלתי אותו בהלם.
הוא היה שיכור מידי בשביל להגיב לי. מבלי לבזבז זמן מיותר לבשתי את חולצתי במהירות ויצאתי מהחדר.

ליבי פעם בחוזקה וניסיתי לעכל את מה שהלך כאן כרגע. בחיים לא חשבתי שרועי יכול להגיע למקומות כאלה, למרות מה שאני מרגישה אליו אני חייבת להתרחק ממנו.

״מה זה, לאן נעלמת?״ שקד שאלה אותי לאחר שמצאתי חבריי שרקדו עם כולם. היא ציחקקה בשכרות, והמחשבה שהייתי שיכורה פעמיים כמו כל החברים שלי עוררה בי בחילה.
״הלכתי לשירותים״ שיקרתי.

״אני לא מרגישה כל כך טוב, אני הולכת הביתה״ הודעתי לכולם. הרגשתי חרא ולא רציתי להרוס לחבריי את המסיבה.

יצאתי מהבית של איתי והזמנתי מונית, וגם כשהגעתי הביתה ושכבתי במיטה שלי עם פיג׳מה לא הפסקתי לחשוב על מה שקרה. על איך כל התשוקה ביננו הפכה לפחד בשניה אחת, על איך שהלילה הזה היה יכול להגמר אם לא הייתי הודפת את רועי ממני בחוזקה.

*נקודת המבט של רועי*

קמתי בבוקר, או יותר נכון בצהריים וכאב ראש תקף אותי. הרגשתי חרא וניסיתי להזכר במה שקרה אתמול אך שקלטתי שאני נמצא במיטה, שוכבת לידי בחורה ערומה שלא הכרתי והבגדים שלנו זרוקים על הרצפה הבנתי טוב מאוד מה קרה אתמול.

התלבשתי במהירות והבחורה התעוררה.
״לאן אתה הולך?״ היא שאלה אותי.
״חשבת שאני אשאר איתך? אני אפילו לא מכיר אותך״ גיחכתי.

״איך אתה לא מכיר אותי? אני לומדת איתך בכיתת אנגלית״ היא אמרה בקול נעלב.
״כנראה שאת לא מספיק חשובה כדי שאני אזכור אותך״  אמרתי באדישות ויצאתי מהחדר.