״למה כולם מסתכלים עליי?״ שאלתי בשקט את יואב ושקד. מלא ילדים נעצו בי מבטים, כאלו שאני אפילו לא מכירה. זה הגיע למצב שהייתי צריכה להשתמש במצלמה בטלפון כמראה כדי לוודא שלא צמחה לי פתאום גבה מחוברת או שהאודם שלי לא נמרח על כל הפנים.
השעה היתה חמישה לשמונה והלכנו במסדרון, מתקדמים לעבר הכיתות שלנו.
״זה לא ברור?״ יואב קרא בהתרגשות ״זה בגלל התמונה שרועי העלה לסטורי!״.
״אויש נו באמת״ מחיתי את דבריו ״בגלל השטות הזאת?״
״זאת ממש לא שטות״ יואב אמר ״וברור שאת חייבת לי הסברים! למה נפגשתם בכלל?״.
לא רציתי לענות לו באמצע המסדרון, שעדיין מלא ילדים מסתכלים עליי אז אמרתי לו שנדבר בהפסקה. יואב פנה ימינה לכיתה שלו, ואני ושקד פנינו שמאלה והמשכנו ללכת לכיתה שלנו.
״טל אני רוצה שנדבר״ היא אמרה.
התיישבנו על הספסל שמחוץ לכיתה שלנו.
״לא הבנתי למה כעסת עליי אתמול״ אמרתי בתמימות. כיאלו הבנתי, אבל רציתי לשמוע את זה מהפה שלה
״טל יש לי שאלה״ שקד אמרה ״איך היית מרגישה אם דניאל היה הולך ללמוד בבית של מאי והיית מגלה את זה דרך הסטורי שלה?״.
״חרא״ הודתי. מאי היא הכלבה של השכבה, וכל מי שיש לה חבר צריכה לשמור אותו טוב מאוד ממנה.
״את בכלל הודעת לדניאל שאת הולכת לרועי?״ היא שאלה.
״לא...״ מלמלתי.
״לא חשבתי שזה כזה ביג דיל״ הוספתי.
״תחשבי שוב על מה שאמרתי. נראה מה היה קורה שהיית מגלה דרך סטורי שחבר שלך נפגש עם צפונבית מקובלת״ שקד אמרה, ובגלל שהצלצול נשמע נכנסנו לכיתה מבלי להוסיף דבר.
כולם הביטו בי וגלגלתי את עיניי. נפגשתי כולה עם רועי, מתייחסים אליו ואל חברים שלו כיאלו הם מינימום אלוהים.
״טל!״ תאיר ורומי קראו לי כשנכנסתי לכיתה ״את מוכנה להסביר לנו מה זה היה אתמול?!״.
״שלום גם לכן!״ שקד העירה את לצומת ליבן.
״סורי שקד״ הם התנצלו וחזרו לחפור לי לספר להן איך לעזאזל נפגשתי עם רועי.
״אנחנו עושים ביחד את המחויבות אישית בספריה אז דיברנו קצת. רועי לא עבר את המבחן מעבר במתמטיקה אז הוא ביקש ממני עזרה כי אני הפאקינג בן אדם הראשון שעמד לידו כשהודיעו לו שהוא לא עבר״ אמרתי בקצרה וניסיתי להדגיש שזה לא כזה עניין גדול.
״הוא לא סתם ביקש ממך עזרה״ תאיר אמרה ״הוא יכל לשבת עם מורה פרטית עם כל הכסף שיש לו״.
״והוא עוד העלה תמונה שלך לסטורי שלו!!״ רומי קראה בהתרגשות ״זה לא דבר כל כך קטן! איך את לא העלת אותו לסטורי שלך?״.
״לא רציתי לעשות מזה עניין גדול״ אמרתי, וזה מה שבדיוק קרה-מפגישה אחת קטנה נוצר עניין גדול.
המורה לאזרחות נכנסה לכיתה ושיחתנו נאלצה להפסק. אחריי השעה הראשונה, כשיצאתי להפסקה עם חברותיי המבטים שכולם נעצו בי נפסקו. הלכנו לחצר האחורית, כהרגלנו ופגשנו שם את הבנים.
ישר ניגשתי לדניאל, לא הצלחתי להבין בכלל מה איתו-הוא כועס עליי?
באתי אליו וחייכתי אליו חיוך קטן. הוא לא החזיר לי חיוך ורק חיבק אותי ופה כבר התחלתי להתרגז.
״אז מתי נפגשים היום?״ שאלתי אותו. אין מצב שנתחיל לריב פה מול כולם.
״אני אהיה מתחת לבית שלך בשמונה״ הוא אמר ביובש. איזה מעצבן!
הלכתי לחבק את עידן, שגיא ויואב שאמר לי שדניאל כרגע עצבני אבל יעבור לו.
״בנות תקשיבו״ תאיר אמרה לנו כשחזרנו לכיתה ״אני חושבת שאני דלוקה על שגיא״.
״באמת?״ שאלתי נרגשת. תאיר תמיד חופרת לנו שהיא רוצה חבר וזאת אחלה הזדמנות בשבילה.
״כן! איך אני אמורה לגרום לו להציע לי לצאת?״ היא שאלה.
רומי התחילה לתת לה טיפים מאיך שהיא והחבר הקודם שלה התחילו לצאת.
״מה קרה שאת כזאת שקטה היום?״ שאלתי את שקד בשקט, שלא הוציאה אפילו מילה אלת מתחילת השיחה.
״סתם אני עייפה״ היא מלמלה. אני מכירה אותה וראיתי שיש. משהו מעבר זה אבל העדפתי לא להציק לה. אני עוד אדבר איתה שנהיה לבד.
——————
״אני למטה, תרדי״ דניאל כתב לי בשעה שמונה ורבע. עכשיו הוא גם מאחר? דניאל תמיד מקדים! נמאס לי מהאדישות הזאת שלו.
הודעתי להורים שלי שאני יוצאת ושאני לא אחזור מאוחר, וירדתי למטה.
דניאל חיכה לי שם וחיבק אותי חיבוק קצר, חיבוק שדומה לזה שחיבק אותי היום בהפסקה בבית הספר והתחלנו ללכת.
״לאן הולכים?״ שאלתי.
״לפארק?״ הוא שאל אותי.
״כן״ אמרתי. היתה לי הרגשה רעה ברמות, לא אהבתי את המתח ששרר ביננו.
״אתה מוכן להסביר לי למה אתה כועס עליי?״ שאלתי את דניאל בעצבים. מה כל כך מפריע לו שנפגשתי עם רועי?
״מה מפריע לי? את שואלת מה מפריע לי?!״ הוא צעק. בחיים לא ראיתי אותו ככה עצבני.
״מפריע לי שנפגשת אתמול לבד, בבית של הילד הכי מקובל בשכבה, שאני בכלל לא מבין איך ולמה! הוא איתי מעל חודש בכיתה והוא בכלל לא יודע שאני קיים! אז כן, מפריע לי שנפגשתם ואפילו לא טרחת להודיע לי על זה! מה חשבת לעצמך?!״ הוא צעק.
דמעות עמדו בעיניי, הוא בחיים לא צעק עליי ודיבר אליי ככה.
״אז בגלל שאתה חבר שלי אסור לי לדבר ולהיפגש עם בנים אחרים?!״ בכיתי ״אנחנו כולה למדנו, אתה חבר שלי ולא אבא שלי! אתה לא תחליט אם מי אני אפגש ועם מי לא, ולמי אני אעזור להצליח בלימודים ולמי לא!״.
היינו כבר בכניסה לפארק אבל לא היה לי אכפת. כל כך כעסתי על דניאל שהוא לא סומך עליי, שהוא מונע ממני כל דבר אפשרי. אני כן מרגישה משהו לרועי אבל אני לא עושה עם זה כלום! וזה מעצבן שהוא לא סומך עליי!
הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלי.
״טל! חכי רגע!״ דניאל צעק לי אבל אני התעלמתי.
המשכתי ללכת עד שהגעתי הביתה. אם באמת היה אכפת לו ממני הוא לא היה נותן לי ללכת עד שהינו מדברים כמו בני אדם נורמאליים.
אז עם מי אתם מסכימים? עם טל או דניאל?😜
YOU ARE READING
My new life || החיים החדשים שלי
Romance״אסור לי להתאהב בו אך אני לא מסוגלת לשלוט בזה. הקרבה שלי אליו גורמת לבטן שלי להתהפך וריח הבושם הגברי שלו מבלבל אותי לגמרי...״ טל עולה לתיכון ומתחילה חיים חדשים לגמריי לאחר מהפך גדול שעברה, היא נראית אחרת ומתנהגת אחרת - אך היא לא מוכנה לשינוי שמתחולל...
