במשך כל היום שעובר, אני מהורהרת וחולמנית, חיוך טיפשי מודבק לי על הפנים. אני חולמת על הרגע שבו אגלה לג'ייסון את רגשותיי. בחלומותיי הוא מחייך למשמע המילים ואז רוכן אליי ומנשק אותי נשיקה ארוכה ואוהבת. בחלק הזה עולה לי החיוך על הפרצוף. אבל אני יודעת שאלו רק פנטזיות ושזה לא עומד לקרות באמת. איך ג'ייסון יכול להיות מאוהב בי? אין בי שום דבר מיוחד. אני לא כל כך יפה, מצחיקה או חמודה. אני לגמרי נורמלית, עם נטייה קטנה למוזרות, תוקפנות, תחרותיות, התרחקות. בעצם, אני לא נורמלית. כל התכונות שלי רעות, ואין סיכוי שג'ייסון יתאהב בי. אבל בכל זאת כיף לפנטז על זה.
"איימי!!"
אני מתנערת "מה?"
"אני קורא לך כבר עשר פעמים, חולמנית שכמותך. אנחנו צריכים החלטה- מה את עומדת להיות בראיונות?"
אני נאנחת. אני לא רוצה להיות שום דבר, אני רוצה להיות אני. אבל אני צריכה לבחור. אני מביטה בזעף באוון, שמתסכל עליי במבט מפציר. הוא לגמרי בעד עניין ההתאהבות כי הוא אומר שזה ישאיר רושם עצום ושככה אפילו לא אצטרך להעמיד פנים. אבל אני ממש לא רוצה לחשוף את אהבתי לעיני כל האומה. אהבה זה עניין פרטי. משהו שאמור להיות בין שני אנשים, ולא להיראות על מסכים ענקיים בכל הארץ. מצד שני, שאר האפשרויות גם הן לא ממש מזמינות. ביישנית ומתוקה, חזקה, מפחידה, סקסית. אני לא רואה את עצמי בתור אף אחת מהדמויות הללו.
"מה את אומרת על עניין המאוהבת?" אוון קוטע את מחשבותיי בגסות. הוא כל כך נחוש ברעיון שלו
אבל אולי באמת כדאי לי ללכת על הרעיון הזה? הרי כבר השלמתי עם מותי המתקרב, מה זה משנה אם אמות עם הרגשה טיפשית? מה זה משנה אם האהבה היחידה שלי תשודר בשידור חי, אם אני לא אשאר בחיים כדי להתמודד עם זה? הדרך היחידה שבה אוכל לחזור למחוז שמונה היא בתוך ארון קבורה, ואני חושבת שבתור ארון קבורה אני אהיה פטורה מהסברים. לא למשפחה שלי, לא לטיילור. אני לא חייבת כלום לאף אחד! בפרץ נחישות קצר אני מסכימה לרעיון של אוון- אני ישחק את המאוהבת.
"באמת? את מסכימה?" חיוך ענק עולה על פניו. "אין מצב שלא תחזרי בחיים עכשיו. אם תצליחי להשאיר את הרושם הראוי, ותמשיכי בהצגה גם בזירה- אף אחד לא יוכל לפספס אותך. אני אדאג לזה."
מצחיק שההסכמה שלי גורמת לו לאושר כזה. הסיכוי הקטן שנוסף לי, שספק אם באמת ישפיע על ביצועיי בזירה, מרגש אותו מאוד. אבל אני קצת פחות שמחה. רק עכשיו אני חושבת על ההשלכות של מה שאני עומדת לעשות. לא איכפת לי איך הקהל או המשפחה שלי תגיב. איכפת לי רק מהתגובה של ג'ייסון. ואם הוא לא אוהב אותי בחזרה? מה אעשה אז?
"איימי, זה לא ללכת כמו ליידי. זה ללכת כמו שיכור."
"אני מנסה, קוטי, אבל זה פשוט לא הולך. אי אפשר ללכת על עקבים בגובה כזה"
