היי, סליחה שהפרק לא עלה בצהריים, אבל טכנית עכשיו עוד לא חצות אז זה נקרא חמישי.
כן, למי שתהה לעצמו פרקים עולים כל יום חמישי.
אל תשכחו לסמן כוכב אם אהבתם ואם בא לכם לשמח אותי ולתת לי מוטיבציה, ולכתוב לי בתגובות את דעתכם על הפרק.
שאלה: יש ביקוש לספר על נועליאנה? ספר קצר, ביניים, בלי הרבה עלילה, משהו כמו התכתבויות שלהן או סתם סצנות. אם כן אז תכתבו לי ותכתבו על איזה שלב בחיים שלהן הייתם רוצים לקרוא.
אני אפסיק לחפור ואתם תוכלו סוף סוף לקרוא, תהנו.
~~~
באמת שאין לי מושג למה אבל השתדלתי להראות טוב במסיבה. תמיד אמא נועה אמרה לי שחשוב להראות טוב בעיני אנשים, שיסתכלו עלייך בלי רושם ראשוני פגום ומתוייג מראש. גיכחתי כל פעם שאמרה זאת וסימנתי לה ש: עליי ממילא יש רושם ראשוני לא מושלם כי אני אילמת.
היא ליטפה אותי ואמרה לי שהבנאדם הנכון ידע לראות את מי שאני באמת. אני חושבת שהיא טעתה. אני חושבת שהבנאדם הנכון יהיה בכלל בת-אדם אבל אם כבר מדברים בזכר אז שהוא יראה אותי בדיוק כמו שאני, כי אין שתי אני. יש אותי ואני ככה והבנאדם הנכון פשוט יצטרך לקבל את זה, להבין ולתמוך.
אני דופקת על דלת האמבטיה כדיי להזכיר ליהל שתצא כבר. היא סגורה שם כבר כמה שעות ויש ריח של משהו שרוף. היא יוצאת מהמקלחת והעיניים שלה אדומות מבכי. אני מציעה לה בכתב לאפר אותה אבל היא מסרבת. היא אומרת שכדאי שנצא בזמן.
אנחנו יוצאות ומגיעות למקום בו מתקיימת המסיבה, על החוף, בבית הקפה שהופך למועדון נוער כעת. אני ויהל סורקות ביחד את כולם, היא כדי כנראה לחפש את מי שאיתו אמורה להפגש ואני סתם כמו תמיד. לאלי מתקרבת אלינו, היא לובשת ג'ינס וטי שרט פשוט. הפס של חזיית הספורט שלה מבצבץ על אחת הכתפיים שלה והיא מחייכת אל יהל. בגלל המוזיקה אין סיכוי שנשמע מה היא אומרת אז היא מקרבת את שפתייה אל יהל, למזלי אני קוראת שפתיים היא אומרת: "מי שאת מחפשת, הוא שם." ומצביעה לכיוון מסוים.
יהל מעיפה אליי מבט ואני קוראת בתנועות שפתייה שהיא שואלת אותי אם אני אסתדר לבד כמה דקות, כמו תמיד. אני באה לענות לה בסימנים אבל לאלי מניחה עליה יד.
"אל תדאגי אני אשאר פה עם הסנובית."
יהל מגלגלת את עיניה וחומקת ממגעה של לאלי, היא הולכת לכיוון אליו לאלי הצביעה כמה שניות קודם לכן.
"את יודעת לקרוא שפתיים?" לאלי שואלת ואני מגחכת.
אני מזיזה את שפתיי, "את?"
היא מהנהנת ומחייכת, "רוצה לדבר בחוץ? את נראת כמו אחת עם קול חמוד."
אני מזייפת חצי חיוך ואז מנידה בראשי, "לא אין לי כח." אני מעדיפה לא לחשוף בפניה את האילמות שלי. מעדיפה שהיא לא תדע. ואם היא יודעת לקרוא שפתיים ויש לי את התירוץ שלא שומעים בגלל המוזיקה זה טוב. אני מסתכלת עלייה מסיימת ללגום את מה שיש לה בכוס ואז הוא מושיטה לי את הטלפון שלה.
YOU ARE READING
לא מוגדר זה מעניין //G×G
Non-Fictionנואל היא כל מה שתבחרו לקרוא לה חוץ מרגילה. היא באה מבית תומך ומקבל בו הכל תמיד הכי בסדר ומוגדר. היא ילדה טוב, קצת טום בוי, ומתקדמת מהר מאוד ברגע שהיא מתקבלת לחוג חברה מסוים. נואל יודעת שלא הכל צריך להיות מוגדר ושלא כל האנשים בעולם טובים כמו אלה שהיא...
