לא מוגדר זה מעניין //G×G

פרק 37: מבוגרים צודקים לפעמים?

תודה על יותר מ5K צפיות ויותר מאלף כוכבים!
~~~~~

אני יורדת מהאוטובוס ושואפת את האוויר לקירבי. אויר מזוהם של אולהפנד. אני מעבירה יד בשיערי הקריר בגלל מזגן האוטובוס.

אני מביטה בהשתקפותי במסך הטלפון ומחליטה לאסוף את השיער לקוקו נמוך. זה מבגר אותי בצורה שאני אוהבת.

אלינור שלחה לי את המיקום שלה, היא במרחק רחוב וחצי ממני. אני מתחילה ללכת, מוכנה לבעוט בכל מטרידן בעזרת נעלי הספורט המדהימות שלי.

הרחובות באולהפנד מעניינים, בעצם לא במיוחד, הם פשוט שונים מאלה של ביפורט, וגם מאלה של דישט.

בכל הפעמים בהן ביקרתי באולהפנד זה היה במסגרת קורס הצילום. והקורס הוא בצד הטוב של אולהפנד, הצד שמראים לתיירים.

יש הרבה שריקות באוויר וריחות של מאכלים ועשן מהבתים, הרבה כלבים משוטטים וגם כמה כאלו על שתיים, ששולחים לי מבטים שמזכירים את המבטים שאור שולח לכל גלגל שווארמה שלידו אנחנו עוברים.

לבסוף אני מגיעה אל המקום בו אלינור נמצאת, זו סמטה נקייה יחסית של כמה מטרים עם כמה ספות. יש נרגילה ובקבוקי שתיה.

"צריכה עזרה?" פונה אלי אחד מעשרת הנערים והנערות שנמצאים שם. יש לו חיוך זדוני על הפרצוף והוא מעביר יד בשיער השחור שלו.

אלינור מופיעה מהספה בקצה ומגיעה אלי, היא כורכת את ידה על כתפי ומביטה בו באזהרה. "זו הבחורה שלי."

אני משפילה את מבטי ומחייכת, זה מחמיא לי. אני ואלינור הולכות ונשענות על קיר הסמטה. יש ביד שלה כוס פלסטיק עם קולה, ואני מקווה שרק קולה. למרות שאני עצמי לא הייתי מתנגדת לשוט של וודקה, אור וויקטור מקלקלים אותי.

"אנשים זו נואל." אלינור אומרת.

כמה מהם עושים לי שלום ואחד -לא זה שהציע עזרה בהתחלה- מתקרב.

"חמודה, היא צעירונת." הוא אומר ומחייך אליי, יש לו חיוך טוב.

"כן. איתי בקורס צילום." אלינור אומרת.

"ומשם התחיל הכל? יפה אלינור. מאחיה לא היה לך אף אחד."

אלינור מעיפה אלי מבט ואז נועצת את עינייה באיש מולה.

"כן, נכון." היא אומרת בפשטות ואני מרגישה את ידה שהתאגרפה משתחררת.

זה שמדבר עם אלינור פונה עכשיו אלי, "אלינור היא בנאדם טוב, את בידיים טובות."

אני מהנהנת. עוד סיבה למה לא להקשיב לאמא אליאנה, אלינור היא בנאדם טוב, אני בידיים טובות, למה חושבים אחרת?

הפנים של לואי עולות בזכרוני. אני שומעת את הקול שלו מרגיע אותי, אומר מילים שמעולם לא אמר אבל בהחלט היה אומר. שיש דברים שמבוגרים מבינים ואנחנו לא, אבל זה לא הופך אותם ליותר חכמים. שאני צריכה לברר עם אלינור למה היא לא רוצה שאני אגיד לאמהות שלי.