יהל שואלת אותי אם אני אסתדר בהפסקה הראשונה לבד ואני אומרת שכן. אני יושבת בפינה מרוחקת מכולם ומסתכלת על כולם. פתאום הנער העדין מגיע אליי.
"היי ילדה. רק רציתי לשאול. מה זה הדבר הזה באוזן שלך? כאילו ראיתי בשיעור ו... הסתקרנתי?" יש לו קול יציב ובוטח אבל מהוסס? השיער שלו, חום הצבוע במעט סגול אסוף בקוקו כמו שרותם עושה לפעמים.
אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת מה לענות כי אני לא יכולה לענות. אני מוציאה את הטלפון שלי בשביל לכתוב לו. אבל הוא מפרש את זה כהתעלמות ממנו, הוא מזדקף במקומו.
"ככה את? אוקיי." אומר והולך משם. אני צופה בו מתרחק ומרגישה חסרת אונים לגמרי, זה כל כך לא הוגן. אני לא רציתי להתעלם, רציתי לענות. למה הוא לא יכל לחכות חצי דקה? אני רוצה לבכות בתסכול אבל יהל מופיעה לידי ונותנת לי את מערכת השעות שלי.
אני אומרת "תודה." ללא קול ומחייכת חיוך בתקווה שהוא ינקז חזרה דמעה שהצטברה לי בעין.
יהל נאנחת, "שלישיית הסנובים האלו? הגולש ההוא? הוא האח הקטן של מאל, מאל של רותם. אבל הוא לא זה שדיבר איתך. מי שדיברה איתך הייתה לאלי."
אני מרימה את גבותיי ואומרת ללא קול: הייתה? יהל קוראת את תנועות שפתי, היא לא טובה בזה אבל זו השאלה הסבירה ביותר לשאול אז היא כבר מנחשת אוטומטית.
"כן. סוג של. היא טראנסדנג'רית. ככה שמעתי אותם מדברים. אין לי מושג למה היא עדיין מתלבשת בגבריות.."
אני שותקת, האירוניה. אני תמיד שותקת. אבל עכשיו אני שותקת גם בלי להגיד כלום ללא קול או לסמן או לכתוב. משהו גורם לי לשנוא את החבורה הזאת, לשנוא לשנוא לשנוא. לא יודעת למה. אולי זה בגלל ההתחלה הדפוקה אבל אני לא מחבבת אותם.
הילדה שיושבת ליד יהל בכיתה מתקרבת אליי, "היי." היא פונה אליי, יהל שקופה.
אני מעיפה אל יהל מבט והיא ממהרת להסביר, מה שמסב את תשומת ליבה של הילדה אל אחותי. "היא לא יכולה לענות לך. אלא אם כן את קוראת שפתיים."
"הו." הילדה אומרת, "אני לא. אז תעני לי בכן ולא. כאילו חוץ מהשם. איך קוראים לה?" היא פונה אל יהל ואני שוב מרגישה ילדה בגן.
"קוראים לה נואל." יהל אומרת והילדה מהנהנת.
"הו. זה שם ממש חמוד." היא עוצרת לרגע ובוחנת אותי ואז ממשיכה בדברייה, "עכשיו שמעי נואל. אני רוצה שחבר שלי ישב לידי איפה שאת וקייט יושבות, אז אם רק לא אכפת לך להתחלף קצת. היא שומעת את מה שאני אומרת נכון?" הילדה שוב פונה את יהל.
אני מהנהנהת. ואני כבר חשבתי שהיא סתם רוצה להיות חברה, כל אחד משיג את מה שהוא רוצה בסוף. לא משנה על חשבון מה זה. אם על חשבון תקוות מטופשות של אנשים אחרים לאנשים בכלל לא אכפת. אני מסמנת בידי במהירות וקמה ממקומי לשירותים בעודי שומעת את יהל אומרת לילדה ש "היא מסכימה. ביי."
YOU ARE READING
לא מוגדר זה מעניין //G×G
No Ficciónנואל היא כל מה שתבחרו לקרוא לה חוץ מרגילה. היא באה מבית תומך ומקבל בו הכל תמיד הכי בסדר ומוגדר. היא ילדה טוב, קצת טום בוי, ומתקדמת מהר מאוד ברגע שהיא מתקבלת לחוג חברה מסוים. נואל יודעת שלא הכל צריך להיות מוגדר ושלא כל האנשים בעולם טובים כמו אלה שהיא...
