לא מוגדר זה מעניין //G×G

פרק 27: למה לא?

כל הבוקר אמהותי ויהל מנהלות ויכוח או דיון בקשר למה לעשות בנידון. האמהות שלי כועסות על יהל שהיא מנסה להוציא את עצמה מהתסבוכת בעזרת סיפורים לא אמינים ושתפסיק.

יהל נאנחת ומנסה להסביר להן שהיא פשוט תפסיק לסחור איתם, שמבחינתם ובעבורם היא לא קיימת יותר. האמהות שלי אומרת שטוב שכך ושאם עוד פעם אחת היא מכניסה את עצמה לתסבוכות הן יחרימו לה את הטלפון וינעלו אותה בחדר לגמרי.

"סמים זה לא צחוק," אמא אליאנה אומרת.

יהל מגכחת, "בסדר, הבנתי, שחררו."

"יהל, שיהיה לך מובן שאנחנו רציניות איתך." אמא נועה אומרת.

יהל מביטה בהן ומתמתחת בספה, "הבנתי."

אני נוטשת אותן ופונה לחדרי, נשארת שם לבד עם המחשבות על קייט ולאלי ומסדרת את החדר.

יש לי רגשות ללאלי, אני פשוט מרגישה את זה, עכשיו אני כבר לא מרגישה בוגדת כי קייט לא בתמונה. אני ממהרת להתארגן וללכת לבית הספר. בשיעור הראשון לואי מתיישב לידי.

"תגידי, למה לא היית אתמול בפנימיה? חיפשתי אותך. זה קשור למה ששאנל כתב עלייך ועל לאלי?" הוא לוחש לי בזמן שהמורה נכנסת לכיתה.

אני תולשת דף מהמחברת שלי וממהרת לכתוב לו.

-לא, סתם הייתי צריכה הביתה קצת, יהל הגיעה.

"יהל בארץ? היא פה לפני שמעבירים אותה לפנימייה?" לואי אומר בבהילות. "למה לא אמרת לי את זה לפני שהייתה לי אפשרות להבריז?" הוא מוסיף.
אני מגכחת.

- היית מבריז מהשיעור האהוב עליך כדיי ללכת לחטוף סטירה?

לואי מסמיק, "לא."

"לואיס די לדבר שם." המורה אומרת ולואי ממהר להתיישר במקומו ולסדר את משקפיו.

בהפסקת הצהריים אני לא רואה את לואי בחדר האוכל ואני כבר מנחשת לאן הלך, אני גם בכלל לא מופתעת לראות אותו בסוף היום עם לחי אדומה.

כשאני מסיימת את שיעוריי הבית שלי באותו יום אור וויקטור מגיעים לחדר.
"נואל בואי רגע." הם אומרים.

אני ממהרת לקום ונוטשת את לואי הדואב בחדר שלי לבדו.

אנחנו יוצאים למסדרון והולכים לקצהו. אנחנו מגיעים מקום נסתר מעיני כל.

"זה המקום הכי סודי שיכולנו למצוא בכל הפנימיה." ויקטור מסביר.

"כן."

"טוב תראי, חצי מבית הספר שבגדת בקייט עם לאלי, לאלי לא באה היום לחדר נכון?"

אני מהנהנת במהירות ונשענת על הקיר.

"זה כי היא מובכת." אור ממהר להסביר ומעביר את ידו בשיערו הכהה.

"וזה כי אנחנו חושדים שהיא מחבבת אותך." מכריז ויקטור.