The list

0.3

הוא זיהה אותי?!

"את לא הבת של גלית? האמהות שלנו חברות לא?" אמר והרגשתי כאילו ירדו לי קילו אבנים מהלב.

"אממ לא כנראה אני פשוט דומה לה" חייכתי בביישנות ושררה בנינו שתיקה מביכה לכמה שניות שבה בהינו אחד בשני וחייכנו. "טוב חבר'ה תמשיכו לפלרטט אחר כך אנחנו צריכים להזיז את התחת שלנו לכיתה למה מיס הורן לא מעריכה איחורים, ובטח לא כשזה אנחנו" מקס סימן על דילן והוא וכולנו צחקנו.

אני לא מאמינה שאני הולכת עם מקס סוואן ודילן גורדון לכיתה, אני לא מאמינה שהם צוחקים איתי ולא עליי, מי היה מאמין? הגעתי לכיתה והרגשתי אבודה, דילן התיישב ליד ג'סיקה ונישק אותה יבש בפה, מה הם עדיין ביחד?! מקס התיישב ליד אחד מהחברים שלו ונתן לו כיף.

לא היה לי ליד מי לשבת, אוף לא הייתי צריכה לבוא לפה, לא הייתי צריכה צריכה ל... "היי חדשה, בואי תשבי לידי" שמעתי קול מוכר. אמה?

התקדמתי לעברה מהססת, כמעט לא זיהיתי אותה, שיערה החום הבהיר כעת מחומצן בקצוות, האיפור הכבד שעל פניה לא כל כך מחמיא לה, וגדלו לה הציצים, ממש, צחקתי לעצמי. "אני לא נושכת" צחקקה וטפכה על המושב שלידה. "את חדשה נכון? ראיתי אותך עם מקס ודילן מקודם" הנהנתי בביישנות. יש לי בטחון עצמי, אבל לראות את כל הילדים האלה שוב החזיר אותי לחוסר בטחון הזה...

"רק שתדעי שאם בנית על דילן תעשי פניית פרסה למה הוא תפוס חזק" אמרה. "עם זאתי שיושבת לידו?" שיחקתי את עצמי לא מכירה אותה  והסתכלתי עליהם, אני לא מאמינה שהם כל כך הרבה זמן ביחד, טוב איך אפשר לזרוק אחת כמו ג'סיקה...

"כן, הם ביחד כבר איזה 3 וחצי שנים, הזוג של התיכון, ואני החברה הכי טובה שלה, כלומר היינו שלישייה עד שניקול חברה שלנו עברה לעיר אחרת.. מי יודע אולי את תהיי החברה השלישית" קרצה לי. אני? דבי הדבה? את בטח צוחקת עליי. "אמה אפשר את ה.. היי" ג'סיקה אמרה קטעה את עצמה כשראתה אותי ובחנה אותי מכף רגל ועד ראש.

"היי" חייכתי "למה אף פעם לא ראיתי אותך בבית ספר?" שאלה "כי אני חדשה עברתי מסטטן איילנד" הבטתי בה, היא לא השתנתה בכלל, תמיד נשארה מושלמת הכלבה.. "וואו את ממש יפה אהבתי את השיער שלך" אמרה ונגעה בו טיפה, ואני הסמקתי. "תודה גם שלך" החמאתי.

אחרי 5 דקות שבהן דיברנו וצחקנו אני ג'סיקה ואמה (אף פעם לא האמנתי שאני אגיד את המשפט הזה) המורה נכנסה. "אוי רגע כמעט שכחתי, אני עורכת מסיבת פתיחת שנה בבית שלי מחר בערב, תבואי?" שאלה ג'סיקה. את מזמינה אותי? דבי הדבה למסיבה שלך? "בטח" חייכתי והתחבקנו.

~בערב~

היום עבר ממש בסדר, אני וג'סיקה ואמה הסתובבנו כאילו אנחנו חברות הכי טובות מהגן וצחקנו וכולם הביטו בנו והתלחששו 'מי זאת החדשה?' 'איזה כוסית' 'הכלבלבה החדשה של ג'סיקה!' אמרו וחשבו שלא שמעתי..

וכל היום דילן פשוט הביט בי וחייך, מה ישלו?

כל יום הלימודים עבר ועדיין אין שום זכר לדניאל, איפה היא? הרי לא שכחתי את המטרה שלי, ברור שאני מתקרבת לג'סיקה ואמה רק כדי לנקום ובשביל זה אני צריכה חברה אמיתית בבית ספר, כזאת שאוכל לספר לה ... דניאל איפה את?!

"אמא אני לא רוצה ללכת! למה אני צריכה לפגוש עמיתים שלך לעבודה ואת הילדים שלהם?" נאנחתי בייאוש. "מתוקה זאת ארוחה חשובה מאוד, ויש המון אנשים חשובים שאנחנו נצטרך לעשות עליהם רושם, ואם אני חשובה לך את תבואי ותתנהגי יפה טוב?" "טובב" נאנחתי ועליתי למעלה לבחור מה ללבוש. אבי בנסיעת עסקים ולכן זה רק אני ואמא.

שמתי את השמלה המהממת בצבע ארסק (תמונה למעלה) שקנינו בצרפת בשנה שעברה, התאפרתי, הבטתי במראה, ואהבתי את איך שנראיתי, "מוכנה" צעקתי מלמעלה.

מסעדת אוליב גארדן תמיד הייתי מוערכת על יתר המידה בעיניי, אוכל פלצני, שירות סביר, והמקום נחמד, פשוט לא כזה מדהים כמו המוניטין שלו. נכנסו למסעדה וסרקתי את השטח, שום בנאדם שאני מכירה, יופי, אני פשוט אגיד היי לכל העמיתים לעבודה של אמא שלי ואלך להתחבא בשירותים או משהו.

"היי, נעים להכיר, אני הבת של קרלה, כן, תודה רבה , גם אתה נחמד מאוד.." מצאתי את עצמי אומרת כל הערב. נמאס לי מכל החיוכים המזוייפים האלה מעניין לי את הזין כל האנשים פה, בלי להעליב כן?

הלכתי לשירותים להתחבא באיזה תא עד שהארוחה תיגמר, פתחתי את הדלת...

אני לא מאמינה, אני פאקינג לא מאמינה למראה פאקינג עיניי.

הנקמה שלי יוצאת לדרך!!
____

היי, אז עד עכשיו לא כתבתי לכן בתור הכותבת, ורציתי להגיד לכם קודם כל תודה על הצפיות וההצבעות והתגובות, אני יודעת שזה לא הרבה אבל זה הרבה בשבילי וזה מחמם לי את הלב לראות שאנשים יושבים ואכפת להם ממה שאני כותבת חחחח

הסיפור מתקדם איטי אני יודעת, אבל זה כי אני לא אוהבת למהר ואם כל האקשן יקרה בהתחלה אז מה זה שווה? וחוץ מזה אני יכולה להגיד לכם גם שעוד כל כך הרבה דברים מטורפים הולכים לקרות.... אני ממש מתרגשת! (חחח מה נסגר איתי)

אז חשבתי שאם לסיפור יהיו 15 הצבעות, אני אעשה מרתון של 3 פרקים, ואם לא יהיה אז אני אעשה פרק רגיל פשוט

זה לא שאני כותבת בשביל ההצבעות, ממש לא, פשוט אני רוצה להרחיב את קהל הקוראים המדהים לסיפור הזה(:

טוב די חפרתי נתראה בפרק הבא ביי יפים!