The list

0.8

פרק הבא אני אתחיל להעלות את התמונות של הדמויות !(:
--

"את זונה.." מלמלה אמה כשעמדה מולי, "את פשוט.." היא סטרה לי בזעם ואני החזקתי את הלחי שלה שכאבה כל כך. שתקתי, ולא החזרתי, כי זה הגיע לי בתכלס..

תלמידים החלו להתאסף סביבנו בצורת עיגול כשראו את האקשן וקראו בקולניות כשהיא סטרה לי. "טוב מה התאספתם, איו מה לראות תתקדמו" אמרתי בכעס.

הילדים התפזרו ואמה הטיחה בי בכעס "את מפלצת, למה עשית את זה?!" דמעותיה מכעס כבר ירדו על מורד פניה ולכלכו את המסקרה שלה. "לא כל כך נעים כשפוגעים בך נכון?" אמרתי בחיוך מנצח ושילבתי את ידי, אך משום מה לא הרגשתי את הסיפוק שחשבתי שארגיש, לא הרגשתי מנצחת בכלל, הרגשתי גרועה בדיוק כמוהה.

"מה עשיתי לך שזה הגיע לי?" היא מלמלה בבכי. כמעט חיבקתי אותה, אך התעשטתי על עצמי. היא לא ריחמה עלייך כשכולם צחקו עלייך אז גם את תחזירי לה את אותו יחס! "בנות, יש איזושהי בעיה?" עברה גברת עם שיער לבן ועיניים שחורות, ניחשתי שזאת המנהלת.

"לא גברת מורגן" אמרה אמה, "אז למה אתן עוד במסדרון? אין לכן שיעור להיות בו?" אמרה במבט נוקשה והלכה. "זה לא נגמר דבי" אמרה אמה בזעם והלכה.

~ערב~
כל שאר היום עבר חרא. כולם דיברו על הנשיקה של אמה ודניאל ולא יכולתי להתחמק מזה. לא ראיתי את מקס או דילן בבית ספר וג'סיקה רק דיברה איתי על איך אמה תקעה לה סכין בגב שהיא לא סיפרה לה על כל העניין. אני עכשיו בדרך לבית של ג'סיקה, שלמען האמת אין לי כוח לא אליה ולא למסיבה המטומטמת הזאת, אבל אני בכל זאת דופקת על דלתה ואיש מבוגר פותח לי אותה.

זה היה אבא של ג'סיקה שהיה לבוש בחליפה ונראה נאה מאוד, יחסית לאבא. הגעתי לבית, זאת אומרת לאחוזה, זאת אומרת לארמון! של ג'סיקה, שהיה כולו מעוצב בלבן ושחור. "את כאן!" ג'סיקה חיבקה אותי והכניסה אותי לחדר שלה שנראה כמו של נסיכה. "טוב אני עושה לך את האיפור?" שאלה והנהנתי, אף פעם אף חברה לא איפרה אותי. "אמה באה למסיבה?" שאלתי בזמן שהיא מרחה לי מסקרה.

"לא יודעת אם יהיה לה אומץ לבוא היום אחרי מה שקרה, אולי היא תבוא עם חברה שלה" צחקה וגם אני צחקתי למרות שזה לא היה מצחיק. "נמאס לי ממנה," החלה להגיד, "נמאס לי מחברות שקרניות שאומרת שהן מישהו אחד והן בעצם מישהו אחר" סיננה בכעס ואני בלעתי את רוקי. "את בחיים לא תשקרי לי נכון?" שאלה "ברור" חייכתי בידיעה שאני משקרת לה כרגע..

ג'סיקה הביטה בהודעה שמישהו שלח לה ופניה נפלו. "מה קרה?" שאלתי, "סתם זה דילן" אמרה בבאסה "אז מה פרצוף תשעה באב?" חייכתי בניסיון לעודד אותה, "סתם אני פשוט לא בטוחה שאני אוהבת אותו יותר, אני אפילו חושדת שהוא בוגד בי" "למה שיבגוד בך?" שאלתי "לא יודעת.." אמרה ואז פרצופה השתנה למואר כאילו הבריק במוחה רעיון.

"יש לי רעיון! את תעקבי אחריו במסיבה, תראי אם הוא שם עין על מישהי, ותדווחי לי!" אמרה בהתרגשות, "אממ... אני לא חושבת שזה רעיון כל כך טוב..." היססתי, "בבקשה בבקשה!" התחננה, "טוב נו" הסכמתי והיא חיבקה אותי בשמחה, "את חברה מהממת!" הלוואי שלא אתחרט על זה...

המסיבה פצצה אני לא אשקר, מלא אנשים החלו לבוא, כמעט כולם עשירים מקובלים ומתנשאים, היה בר אוכל ושתייה חופשי, ואני חייבת להשתכר כדי לשרווד את הערב הזה, אני לא בן אדם של מסיבות.

"לחייםםם" אני וג'סיקה צעקנו בהנאה ושתינו שוט..ועוד אחד.. ועוד אחד.. בחמישי ג'סיקה כבר נהייתה די שיכורה ולקחה לי את השוט "נראה לי שמספיק דבי" צחקקה ואני עשיתי פרצוף של ילדה קטנה שלקחו לה סוכרייה "איזה הורסת שמחות" אמרתי בקול ילדותי.

רקדנו כאילו אין מחר, המון בנים נצמדו אליי וניסו להתחיל איתי ואני נפנפתי את כולם, אני חייבת להודות שדווקא כיף עם ג'סיקה.

"אני הולכת לשירותים חברה שליי" צעקתי לג'סיקה וצחקקתי בשכרות. "טוב" היא צעקה וחזרה לרקוד. איפה השירותים פה? בקומה למעלה?

עליתי ושמעתי בכי מאחד החדרים, פתחתי בזהירות וראיתי את דילן בוכה.. נעמדתי שם בשוק. "דילן?" שאלתי.

הוא הסתכל עליי וסובב את גבו ואני באתי לשבת על ידו "מה קרה?" שאלתי באכפתיות. "ג'סיקה נפרדה ממני" אמר בבאסה "מתי?" שאלתי, "ממש לפני תחילת המסיבה" השיב. למה היא לא סיפרה לי דבר כזה? "ובצדק אני בן אדם חרא" "היי זה לא נכון!" אמרתי ושמתי את ידי כדי לחבק אותו, "זה נכון, אני בגדתי בה, שכבתי עם אחרות מספר פעמים, וזאת לא הפעם הראשונה שאני פוגע באנשים" אמר במבט נגעל מעצמו. לאחר שתיקה של חמש דקות שבה רק חיבקתי אותו ולא ידעתי מה להגיד הוא אמר:

"את יודעת, פעם שהייתי ילד בחטיבה הייתה ילדה שמנה כזאת, דבורה דבי לא זוכר איך קראו לה, ואני ומקס עשינו לה את המוות." הלב שלי החל דופק מהר, הוא מדבר עליי? "הצקנו לה, שמנו לה אבנים בתיק, קיללנו אותה, היא ממש סבלה"

אמר בקול חלש. אני כמעט בכיתי, אני לא מאמינה שהוא זוכר את זה  "למה עשיתם לה את זה?" בלעתי את רוקי והסתובבתי כדי לנגב את עיניי הדומעות. "לא יודע, באמת שלא יודע, אולי כדי להרגיש חזק, לקבל תשומת לב, היא דווקא הייתה יפה. אני כל כך מצטער על מה שעשיתי" אמר והלב שלי הכפיל את דפיקותיו, הוא חשב שאני יפה?

"את רואה כמה אני דפוק?" אמר בקול שביר והחל לבכות טיפה. חיבקתי אותו. התחבקנו איזה 10 דקות והרגשתי את גופו נרגע וגופי רק רצה להישאר ככה כל הערב. "אתה לא דפוק," אמרתי בכנות מוחלטת כשהתנתקנו מהחיבוק, "אתה מצחיק, וחכם, ו..." שפתיו שהוטחו על שפתיי קטעו אותי.