נכנסתי אל תא הטלפון, מנגבת את דמעותיי ומחייגת את המספר של ליז. הכנסתי מטבע של חמש פאונד, וחיכיתי. "לא ניתן להשלים את השיחה, אנא חייג מספר אחר."
המטבעות יצאו חזרה אליי, אני חייגתי אל מייקל והכנסתי את המטבעות שוב. שוב לא עונים. התקשרתי לכולם, לליז, אופל, אשטון, קאלום, מייקל, אפילו להורים שלי.
נכנסתי לאנשי הקשר שלי, מדפדפת בכולם עד שאני מוצאת את המספר של אופיר – זאת ששונאת אותי. חייגתי את המספר בטלפון, מקווה שהיא תענה לפחות.
"הלו?" היא משיבה.
שתקתי, מנגבת כמה דמעות שהחלו לזלוג במורד פניי. "מי זה?"
ניסיתי לדבר, אבל בקושי הוצאתי מילה אחת. "ז-זאת לוסי, ח-חבר-רה של אופל. א-אני מצטערת שהתקשרתי.. אף אח-ד לא ענה לי." אמרתי, מוציאה את המילים ברעידות ובגמגום.
"מ-מה קרה?" היא שואלת, הקול שלה די מודאג.
"לוק," השבתי, מתייפחת.
"מה הוא עשה? חתיכת חמור." אופיר אומרת, ושומעים איך היא זזה.
"הוא ד-דיבר עם איזו אחת, הוא אמר שא-אנחנו רק חברים טובים. ש-אני סטוץ שלו." נשפתי, מנסה לדבר הכי ברור שאני יכולה, ודמעות התחילו לטשטש את ראייתי.
"אתם באוסטרליה, נכון?" היא שואלת, ואני מהנהנת לעצמי.
"כן."
"תחזרי הביתה, תדברו על זה. זה גם ממש מסוכן, את לא מכירה את האזור."
גל נוסף של דמעות הציף אותי, ואני התייפחתי. "אני ל-לא יודעת את הדרך חזרה,"
"הטלפונים שלכם לא עובדים עכשיו, נכון?" היא שואלת, ואני שתקתי, מנסה לבלוע את הדמעות.
ברגע שהצלחתי השבתי לה, "לא, הם לא עובדים."
"את יודעת באיזה רחוב את, והמספר שלו?"
הבטתי סביבי, מחפשת שם או מספר, כל דבר שיוכל לעזור לי. "כן, רחוב ביירון 748." אמרתי.
"אז תחכי שם, אל תזוזי. בקרוב יבואו לקחת אותך." אופיר הבטיחה, ואני חייכתי לעצמי.
"תודה אופיר, ביי."
(נקודת המבט של אופל)
YOU ARE READING
The Boxer - פאנפיק על לוק המינגס
Fanfictionאני הבטתי בקרב שהתרחש . כולם סביבי צועקים ומריעים . ואז , הוא הביט בי . מיד אחרי זה , הוא חטף בבטן , והוא התכווץ בכאבים . הרעתי גם כן , מעודדת את השני . כשהקרב הסתיים , הבחנתי בו מביט בי שוב . התקדמתי אליו , מחייכת . חייכתי אליו , "היי ." בחנתי את...
