•דפדפו הצידה בשביל לשמוע את השיר.
״אלינה,קומי״ אני שומעת את קולה של אימי, אני פותחת אט אט את עייני ודמותה נגלת מולי.
״החיילים של רובין אוספים את כל העם״ היא אומרת ואני מתרוממת לישיבה,כאילו לא ישנתי עד עת.
״מזאת אומרת?״ אני שואלת לא מבינה,הרי כבר תקופה די ארוכה רובין,ראש המשטר,לא אסף את כל העם.
״אני לא יודעת מה הם רוצים הפעם,אבל כדאי שתקומי ותתחילי להתארגן,אנחנו חייבות לצאת בעוד כרבע שעה״ היא אומרת ואני מהנהנת לחיוב וקמה בזריזות מהמיטה בכדי להתחיל את אירגוני הבוקר שלי.
אז שלום,שמי אלינה קורפר ואני תושבת ודורקן.
בטח אתם שואלים את עצמכם למה חיילים אוספים אותנו, אז בואו אסביר לכם...
ודורקן הייתה עיירה ענקית ומאושרת עד שיום אחד הגיע אדם מבוגר בשם רובין שהחליט להרוס לנו את כל השמחה ולגרום לכל אחד לפחד על חייו,רובין הפך את עצמו לראש המשטר של העיירה בעזרת כספו,שכר חיילים והתחיל לגרום לכולנו לפחד לצאת מהבתים,כבר חמש שנים שאנחנו סובלים ממנו ומהחיילים שלו.
היום חייליו החליטו לאסוף את כולנו ולכן אני ואימי נצטרך לנסוע למרכז העיירה,אני מקווה שהכל יהיה בסדר.
״אמא,אני מוכנה״ אני הולכת לסלון,רואה אותה יושבת על הספה הבלוייה שלנו וצופה בטלוויזיה הקטנטנה.
״בואי נזוז״ היא מכבה את הטלוויזיה תוך כדי שהיא קמה מהספה, הולכת לכיווני,מניחה נשיקה על קודקוד ראשי, גורמת לי להרגיש יותר בטוחה ולאחר מכן אנחנו יוצאות מהבית.
״אמא,מה את חושבת שהם רוצים הפעם?״ אני שואלת בזמן שאנחנו מתהלכות לכיוון תחנת האוטובוס הקטנה במורד הרחוב ״אני לא יודעת,אבל אני בתקווה שהכל יהיה בסדר״ היא אומרת, מחייכת אלי את החיוך המרגיע שלה.
ברגע שאנחנו מגיעות לתחנה, האוטובוס מגיע. אנחנו עולות, משלמות את הסכום הנדרש ומתמקמות בין כל הכמות הנכבדת של האנשים.
״איך נפלנו למקום הזה?״ האישה שיושבת לידי ממלמלת לעצמה,אני מביטה בה,אישה בגיל ה-65 אני מסיקה, בגדיה קרועים ובלויים וכתמי ליכלוך מופיעים על גופה ועל פנייה,היא מביטה בי במבט מזועזע ״הולך לקרות משהו נורא, את הולכת לסבול ממנו מאוד״ היא אומרת לי,נשמעת כמו אישה שברחה כעת מבית משוגעים.
אימי תופסת את זרועי וקמה ממקומה,גורמת לי לקום גם כן,אנחנו מתיישבות במושב האחורי של האוטובוס.
אני מסתכלת עליה באי הבנה ״יש סיפורים שהאישה הזאתי קצת מחורפנת,יש האומרים שהיא יודעת את העתיד,אני לא צריכה שהיא תכניס לך שטויות לראש״ אימי אומרת,מלטפת לי את הלחי.
במשך כל הדרך חשבתי על מה שהאישה הזקנה אמרה לי ״הולך לקרות משהו נורא...״ אני מנסה להוציא את המחשבות האלה מראשי,אלינה!היא אישה משוגעת.
YOU ARE READING
VADORKEN
Romance״עזוב אותי כבר״ אני מייללת בזמן שהוא מדביק אותי לקיר, ״דרלינג..״ הוא לוחש לאוזני,אני מרגישה את הנשימות שלו על העור שלי ״אני רק התחלתי איתך..וכנראה שאני לא עומד לסיים״... אלינה קורפר,מתבגרת בת 19 שגרה בודורקן. במקום לגלות את עצמה היא מתוסבכת עם היצו...
