״מזאת אומרת אנחנו לא בעיירה?״ אני שואלת מנסה להתעלם ממה שאמר לאחר מכן ׳תתחילי להתרגל למה את הולכת לבלות פה לא מעט פעמים׳...לא טוב לי.
״זאת אומרת שהגענו לבית שלי ולא,הוא לא נמצא בעיירה״ אומר בזמן שזוקר את גבתו וחיוכו הערמומי גודל,אני נאנחת ״אני רוצה הביתה תומאס״ אני מייבבת בשקט,לא מאמינה שהצלחתי להרים עליו את הקול עד לפני כמה דקות והוא לא עשה עם זה כלום,רק ארבעה ימים קודם לכן קראתי מאמר בעיתון שמודיע שתומאס ירה באדם חף מפשע על כך שהרים עליו מעט את קולו. שאני חושבת על זה עכשיו עוברת בי צמרמורת מהסוג הלא נעים,אני לא רוצה לדעת מה הוא היה יכול לעשות לי.
״קדימה,תצאי מרכב״ הוא אומר בזמן שפותח לי את הדלת, אני מהססת מעט אך לבסוף יוצאת.
הוא סוגר את הדלת שלי ומתחיל ללכת בזמן שמשלב את אצבעותינו,אני מנסה להוזיז את ידי באיטיות בלי שישים לב אך הוא מחזק את האחיזה ומביט בי במבט מאיים ״תפסיקי״ נוהם,גורם לי להפסיק להתנגד ולהמשיך ללכת יחד איתו,שונאת אותו.
״אל תדאג אני לא אברח לך״ אני ממלמלת לעברו בזמן שהוא פותח את דלת הבית עם ידו השמאלית אך ידו הימנית תופסת עוד בידי.
״אני לא דואג,את צריכה לדאוג״ אומרת מחייך חיוך שטני לעברי ומושך אותי אחריו.
ביתו נראה כל כך יוקרתי מבפנים,ואוו. הבית שלי נקרא המחסן שלהם,זה כזה עצוב.
״תשבי״ אומר לי בזמן שאנחנו נכנסים לסלון הכל כל כך מרשים,כל כך מעורר קנאה.
״אני בסדר ככה״ אני ממלמלת בשקט ״אני אבקש ממך עוד פעם אחת״ אומר בקול עמוק ומאיים,מביט לעומק עייני,כל כך גורם לי להרתע ״תשבי״ דורש ואני עושה זאת מחשש לחיי.
״מה מספר הטלפון שלכם?״ שואל בזמן שלוקח את פלאפון הנייד שלו שגם האדם עם הכי הרבה כסף בעיירה הזאתי היה רק חולם לקבל את המכשיר הזה.
״למה את..אתה שואל?״ אני מגמגמת ללא שליטה,לא מבינה למה דווקא אני נפלתי לכל הגיהנום הזה.
״מה המספר טלפון שלכם?״ שואל בהרמת קול,מתעלם משאלתי ״569235״ אני לוחשת בזמן שהוא מקיש על מסך הפלאפון שלו,הוא מניח את הנייד על האוזן ומחייך חיוך ערמומי,מה אתה מתכוון לעשות מר תומאס ג'יימס.
תומאס
״שלום גברת קורפר,מדבר תומאס״ אני אומר לאחר שהיא עונה לי ״תומאס?תומאס ג׳יי..ג'יימס?״ היא שואלת בלחץ ואני מסכים ״רציתי לומר לך משהו שאולי ירגיע אותך״ אני אומר מחייך בזדוניות לכיוון אלינה, אני אוהב את זה,אני אוהב את זה שאני השולט,אני מעל כולם. תמיד אמרו לי שאני כמו אלוהים,אבל הם טועים, אני אלוהי הגיהנום.
YOU ARE READING
VADORKEN
Romance״עזוב אותי כבר״ אני מייללת בזמן שהוא מדביק אותי לקיר, ״דרלינג..״ הוא לוחש לאוזני,אני מרגישה את הנשימות שלו על העור שלי ״אני רק התחלתי איתך..וכנראה שאני לא עומד לסיים״... אלינה קורפר,מתבגרת בת 19 שגרה בודורקן. במקום לגלות את עצמה היא מתוסבכת עם היצו...
